הליכים בתחום דיני המשפחה

הליכים בתחום דיני המשפחה

תחום דיני המשפחה הוא אחד התחומים המקיפים והחשובים ביותר, שכן זהו תחום שנוגע לכל אחד ואחת מאתנו, בין אם מדובר בגירושין, צוואות וירושות ואף שינוי שם. במאמר שלהלן ריכזנו את עיקר התחומים החשובים בתחום דיני המשפחה וכל זאת לנוחיותכן\ם הגולשים והגולשות:

הליכי גירושין

אין ספק שאחד הנושאים הפופולריים ביותר הנוגעים לתחום דיני המשפחה, הוא תחום הנישואין והגירושין. בעניינים אלו ישנה ערכאה משפטית אחת שיש לה סמכות בלעדית לעסוק בתחום זה. ערכאה זו נקראת בית הדין הרבני. בישראל, חוק שיפוט בתי הדין הרבניים (נישואין וגירושין), התשי"ג-1953, קובע כי ענייני נישואין וגירושין בין יהודים ייערכו על פי הדין הדתי-אישי וכן יהיו בסמכותו הבלעדית של בית הדין הרבני. לכן, בני זוג המבקשים להתגרש יפנו את תביעתם לבית הדין הרבני בלבד. אומנם לבית המשפט לענייני משפחה אין סמכות לעסוק בענייני נישואין וגירושין לגופם, אך יש לו סמכות לעסוק בעניינים הנגזרים מנישואין וגירושין, כמו ענייני מזונות.

תביעת גירושין דומה לכל תביעה משפטית. הצד התובע צריך להוכיח מבחינה עובדתית ומשפטית, כי יש לו עילת תביעה. כאשר עוסקים בתביעת גירושין, על מבקש הגירושין להוכיח כי יש לו עילת גירושין מבין העילות המוגדרות בדין הדתי (למשל – בגידה, מעשה כיעור ועוד). במידה והוכחה תביעת הגירושין, אזי יורה בית הדין הרבני על גירושין.

הליכי מזונות

על פי הדין הדתי בישראל, מוטלת על האב החובה לשאת במזונות ילדיו. במילים אחרות – על האב לשאת בתשלום קבוע עד גיל בגרות, לצורך הבטחת הקיום הכלכלי ההולם של ילדיו. כאמור, מזונות יכולים להיות נדונים בפני בית הדין הרבני, אך גם בפני בית המשפט לענייני משפחה.

הליכי משמורת ילדים:

נושא מהותי נוסף בתחום דיני המשפחה, הנוגע ישירות לנושאים האישיים והחשובים לנו, הוא ענייני משמורת ילדים והסדרי ראיה. כאשר בני זוג מבקשים להתגרש ובמידה ויש להם ילדים משותפים, הרי שעליהם להסדיר מי מהם יישא במשמורת על הילדים. כלומר – מי יהיה ההורה אשר תוטל עליו האחריות לשאת בגידול ובטיפול השוטפים של הילדים. ניתן להסכים על כך, אך בהיעדר הסכמה ניתן להגיש תביעה משפטית לבית המשפט לענייני משפחה, אשר יכריע בסוגיה בהתאם לטובת הילד.

הליכי ירושות וצוואות:

דיני הירושה במדינת ישראל מוגדרים בחוק הנקרא חוק הירושה, תשכ"ה-1965 (להלן: "חוק הירושה"). חוק הירושה עוסק במקרים שבהם אדם הותיר צוואה בחייו וכן במקרים שבהם אדם לא הותיר צוואה בימי חייו. חוק הירושה גם קובע את הקווים המנחים לעריכת צוואה (צוואה ניתן לערוך בכתב, בעל פה בנסיבות חריגות וכן בפני עדים או בפני רשות). חוק הירושה מעניק את הסמכויות לעסוק בענייני ירושה לבית המשפט לענייני משפחה וכן מתווה את הסמכויות של רשם הירושה ומנהלי עיזבון, במידה ואלו ממונים על ידי בית המשפט.

ענייני אימוץ ילדים:

הדין הנוגע לאימוץ ילדים קבוע בחוק אימוץ ילדים, תשמ"א-1981 (להלן: "חוק האימוץ"). חוק זה מעניק לבית המשפט לענייני משפחה את מלוא הסמכויות לפקח על הליכי אימוץ ולדון בענייני אימוץ ילדים. חוק האימוץ גם עוסק באופן שבו ניתן לאמץ ילדים וכן באופן שבו ניתן למסור ילדים\תינוקות לאימוץ. עוד קובע חוק האימוץ את האופן שבו ניתן לערוך אימוץ בין ארצי. בנוסף, חוק האימוץ עוסק בהסדרת מספר עקרונות יסוד בתחום האימוץ, לדוגמא: אימוץ ייעשה רק לילד שטרם עבר את גיל 18, אימוץ ייעשה רק בהתאם לטובת הילד ועוד.

הסכמים בתחום דיני המשפחה

תחום דיני המשפחה עוסק גם בהסכמים, החל מהסכמי ממון שנערכים בין בני זוג לצורך הסדרת חלוקת הרכוש המשותף שלהם בעת הצורך ועד להסכמי גירושין בין בני זוג, אשר מונעים מבני הזוג הליכים משפטיים ארוכים ויקרים. הסכמים בתחום דיני המשפחה יכולים גם להיות הסכמים מיוחדים מאוד, כמו הסכם לחיים משותפים בין בני זוג וכן הסכם הורות בין שני אנשים זרים שמעוניינים לגדל ילד יחדיו ואף הסכמי פונדקאות. הסכמים בתחום דיני המשפחה נכללים בסמכותו של בית המשפט לענייני משפחה, מלבד עניינים הנוגעים לנישואין וגירושין.

לסיכום:

במסגרת תחום דיני המשפחה ישנם נושאים רבים המצריכים ידע, ניסיון ולעיתים בקיאות ספציפית בסוגיות מסוימות. לכן, במידה ונתקלתם בעניין משפחתי המצריך סיוע משפטי, הרי שמומלץ מאוד לפנות לעורך דין דיני משפחה.

השאר תגובה

דילוג לתוכן