זוגות רבים חוששים להתגרש, למרות שאינם מאושרים במסגרת חיי הנישואין – מסיבה פשוטה ושכיחה, והיא החשש מהעלויות ומהקושי הכספי שייגרם להם, ביום שלאחר הגירושין. כעיקרון, יש אמת בחשש, שכן הליכי גירושין אינם זולים. אך עדיין, ישנן כמה אפשרויות, שיכולות להוזיל את הליך הגירושין. על כך, במאמר הבא.
להתגמש:
בחלק מהמקרים, גמישות במשא ומתן היא הפתרון. ברור שכאשר מדובר במשא ומתן עסקי טהור, הגמישות תיגזר ממידת האינטרס שיש לנו בעסקה. לא כך בהכרח, כאשר מדובר במשא ומתן בין בני זוג, שעד לא מזמן החזיקו בבית משותף ונישאו בשל אהבת איש את רעהו.
לכן, גמישות במשא ומתן עם בן הזוג בשלב הגירושין, הבנה והכלה של הקשיים שהוא חווה ויחווה, הבנת צרכיו ורצונותיו, יקדמו אתכם לקראת הסכם גירושין או לקראת הסכמות אחרות, שתוכלנה לסייע לכם להתגרש במהירות, מבלי להוציא כספים מיותרים.
חשוב גם לציין, ששמירה על קשר טוב עם בן הזוג לקראת הליך גירושין, יכולה לבדה להביא לחיסכון בעלויות. המציאות מראה, שבני זוג שמנהלים הליכי גירושין ופועלים מתוך יצר נקמה וכעס, מביאים בעצמם להתארכות ההליכים וכל שכן להתייקרותם – מה גם שבחלק ניכר, אם לא ברוב המוחלט של המקרים – מיותר ופוגע עוד יותר בבני הזוג ובילדיהם המשותפים.
לפנות להליך גישור:
ניהול הליך גירושין בבית המשפט הוא עניין יקר. היוקר מתחיל כבר בתשלום האגרות, בשכירת שירותיו של עו"ד משפחה ועד הזמן הרב שמבוזבז על ההליך, שבא לא אחת על חשבון ימי עבודה. לכל אלו יש להוסיף את העובדה, שעד לגירושין עצמם, בני הזוג לרוב נפרדים, מתגוררים בבתים נפרדים ומוצאים את עצמם מוציאים כספים רבים על דיור. כלומר, אם בעבר התגוררו יחדיו, עתה מתווספות להם עלויות חדשות ורבות, כאשר המשכורת המשותפת קטנה.
לכן, לפני שמוציאים את התותחים הכבדים, כדאי לעיתים לבחון הליך אחר, שיותר ויותר תופס תאוצה בשנים האחרונות: הליך זה נקרא "הליך גישור". בני זוג יכולים לפנות יחדיו למגשר מוסמך, שהוא לרוב עו"ד העוסק בדיני משפחה וליהנות משירותיו. מגשר, להבדיל מבית המשפט, לא אמור להכריע בצדקת טענות מי מבני הזוג, אלא תפקידו הוא כשמו – לגשר בין בני הזוג ולהביאם לידי הסכמות.
באמצעות גישור יכולים בני הזוג להגיע להסכמה רחבה, שתכלול גם הסכם גירושין שמהותו תוסבר בהמשך – תשלום מזונות ושיעורם, ענייני נטילת וחלוקת המשמורת וכמובן, חלוקת הרכוש המשותף. יוער, שכל אחד מהנושאים הללו יכול להביא להליך משפטי נפרד, או אז המשמעות הכספית במקרים כאלו, היא אקוטית.
לחתום על הסכם גירושין:
הסכם גירושין הוא הסכם שנחתם בין בני הזוג ומסדיר את הסכמתם של בני הזוג להתגרש. כאשר בני זוג מגיעים להסכמה לעניין הגירושין, כל שנותר להם הוא, להגיש תביעה מוסכמת לגירושין לבית הדין הרבני (שלו הסמכות לדון בענייני גירושין ונישואין בין יהודים אזרחי ישראל) ולקבל פסק דין מוסכם.
אגב, הסכם גירושין אינו חייב לכלול רק את נושא הגירושין, שכן בני הזוג יכולים להגיע להסכם כולל כפי שצוין לעיל (מזונות, משמורת ועוד). הסכם כזה יכול להיות פרי של הליך גישור כאמור וגם פרי של הסכמה בין בני הזוג – מה שהוא בוודאי מבורך, יעיל וחסכוני.
לשכור עורך דין משותף:
ככל שבני הזוג יכולים להידבר ביניהם, דרך נכונה ונבונה להביא לחיסכון בעלויות, היא לשכור עורך דין משותף, שלמעשה ידאג או לגשר ביניהם או לייצג את ענייניהם בפני הערכאות וזאת, כאשר ישנן הסכמות בין בני הזוג.
בנוסף, עורך דין משותף יכול לערוך הסכמים בין הזוג, אשר יביאו לחיסכון וייעול הליך הגירושין. חשוב לציין, שגם אם בני זוג נוטלים עו"ד משותף, אין בכך כדי לפגוע בזכותם לקבל ייעוץ משפטי נפרד מעו"ד דיני משפחה, אשר יהיה חייב רק לאחד מהם חובת נאמנות.
לחתור למשמורת משותפת:
דרך לחסוך כספים בהליך גירושין, היא להגיע להסדר של משמורת משותפת, באמצעות הסכם משמורת. משמורת משותפת היא משמורת שבעצם מטילה על שני בני הזוג אחריות שווה וחלוקה שווה של טיפול בילדים המשותפים.
כל זאת, להבדיל מהסדרי ראיה, שהם הסדר שכיח יותר, שבו אחד מההורים מטפל בילדים באופן קבוע וההורה השני רואה ומטפל בילדים במשך יום/יומיים בשבוע וסוף שבוע שני.
למעשה, משמורת משותפת מטילה נטל שווה על ההורים (ולכן גם העלויות הכספיות מאוזנות יותר). יוער, שאין בכך כדי לגרוע מחובת תשלום דמי המזונות המוטלת על הגבר. אפשר לבחון אופציה למשמורת משותפת, כדי לחסוך בעלויות כספיות.
