אם חד הורית

אין ספק כי קשה היא מטלת גידול הילדים – במיוחד כאשר היא נעשית על ידי הורה יחיד, ללא סיוע מבן או בת זוג. גם המחוקק הבין כי קשה היא מלאכת גידול ילדים במקרים כאלו ולכן החוק הישראלי מונה מספר זכויות והטבות, שמוקנות לאימהות חד הוריות (כאשר רובן רלוונטי לכל סוגי ההורים היחידים). במאמר שלהלן, נבקש לפרוס מעט מן הזכויות אשר שמורות לאימהות חד הוריות וכל זאת נעשה ונכתוב לידיעתכן/ם ונוחיותכן/ם, הגולשות והגולשים, כדלקמן:

הערה לפני שנתחיל, המאמר שלהלן הוא מאמר כללי בלבד ואין בו כדי להוות תחליף לייעוץ משפטי ספציפי. לשם קבלת ייעוץ יש לפנות לעורך דין משפחה בעל ניסיון.

החקיקה הרלוונטית לזכויות הורה יחידני:

כעיקרון, זכויות של אימהות חד הוריות, קבועות במספר חוקים וגם במספר נהלים של משרד הרווחה, משרד הבריאות ועוד. אך החוק העיקרי המתווה את הזכויות המוקנות להורים יחידניים, הוא חוק הנקרא חוק סיוע למשפחות שבראשן הורה עצמאי, תשנ"ב – 1992 (להלן – "חוק הסיוע"). לפי חוק הסיוע, הורה עצמאי הינו הורה שלא זוכה לסיוע מצד שלישי, או הורה שמגדל את ילדיו בגפו. אך רוח החוק נוגעת להורים שמגדלים את ילדים בעצמם, דהיינו – הורים יחידניים. זאת ועוד, חוק הסיוע מקנה להורה יחיד זכויות רבות. זכויות יתר הניתנות להורה יחיד, קבועות בחוקים נוספים, שלא ניגע בהם במאמר זה.

הורה חד הורי – בהתאם לחוק הסיוע:

כאמור, תכליתו של חוק הסיוע היא להעניק זכויות להורים יחידניים. עם זאת, כדי להיות זכאי לזכויות בהתאם לחוק הסיוע, יש לעמוד במספר תנאים, לשם הכרה בתור הורה יחידני:

הורה עצמאי יוכר כזה במידה והוא תושב מדינת ישראל ושבאחזקתו (או במשמורתו) יש ילד או מספר ילדים. על ההורה היחידני להיות יחיד. כלומר – הורה שאין לו בן זוג ואף שאין לו בן זוג הידוע בציבור המתגורר עמו או מקיים עמו חיים משותפים.

אגב, הורה יחידני גם יכול להיות מוכר ככזה במקרה שהוא עדיין נשוי, כמו לדוגמא במקרים של סרבנות גט, או במקרה שבו ההורה מתגורר בנפרד מבן או בת זוגו, בתקופה של למעלה משנתיים. כמו כן, אישה (אמא) שמתגוררת למעלה משלושה חודשים במקלט לנשים מוכות, תוכר גם היא בתור הורה יחידני. באשר לעולים חדשים, מי ששוהה בארץ למעלה משנה אך פחות משנתיים, אך בן או בת הזוג שלו נשארו בארץ המוצא, גם עשוי להיות מוכר בתור הורה יחידני, בהתאם לחוק הסיוע.

זכויות המוקנות להורה יחיד בהתאם לחוק הסיוע:

חוק הסיוע מקנה מגוון רב של זכויות להורים יחידים, במידה ואלו עונים על ההגדרה להורה יחיד כפי שהסברנו בחלק הקודם. בין הזכויות המוקנות בהתאם לחוק:

אפשרות ליהנות מהכשרה מקצועית – חוק הסיוע מאפשר לכל הורה יחיד, לקבל קדימות להכשרות מקצועיות שעורך משרד התעשייה והמסחר, לשם קבלת מקצוע ורכישת כלים מקצועיים וכפועל יוצא לשם פרנסה. בין ההכשרות האפשריות – נגרות, מכונאות, חרטות ועוד.

מעונות יום – חוק הסיוע מעניק קדימות להורה יחיד, לצורך הרשמת ילדיו למעונות יום. תכלית ההוראה הזו, לאפשר להורים יחידניים לעבוד ובכך להתפרנס לבד ובכבוד ולכן הם מקבלים קדימות בהרשמת ילדיהם למעון יום, אשר מקלה עליהם לעבוד. הורה עצמאי יכול גם ליהנות מהנחה, בהתאם לחוק הסיוע, בכל הנוגע לרישום ילדיו למעונות יום.

הלוואות – חוק הסיוע מאפשר להורה עצמאי ליהנות מזכאות להלוואות דיור מטעם המדינה. הזכות הזו כפופה למבחני הכנסה וליכולת השתכרותו של ההורה.

זכויות נוספות המוקנות להורים יחידניים:

כפי שתיארנו, להורים יחידים יש זכויות נוספות, הקבועות בדינים שונים. הבה נציג סקירה קצרה בנושא:

הנחה במס הכנסה – הורה יחידני זכאי לנקודת זכות נוספת, בשל היותו הורה יחידני. כמו כן, הורה יחיד יכול במקרים מסוימים (של הכנסה נמוכה) ליהנות ממענק עבודה.

ביטוח לאומי – הורה יחיד זכאי להשלמת הכנסה במקרים מסוימים. בנוסף, במקרים שבהם מדובר באם חד הורית שבעלה לא משלם לה מזונות ילדים על פי דין, אזי היא עשויה להיות זכאית למזונות מטעם הביטוח הלאומי.

לסיכום:

כאמור, לא קל לגדל ילדים ולכן מדינת ישראל מסייעת במובנים רבים להורים יחידניים. מצד אחד, הגישה החוקית היא כי יש לעודד הורים יחידניים לעבוד ומצד שני יש להעניק להורים הטבות, מתוך הבנה שגידול ילד לבד ללא סיוע מבן או בת זוג, הוא דבר קשה. מעבר לכך, רצוי תמיד להיעזר בעורך דין בתחום דיני המשפחה, במיצוי זכויות.