הוצאה לפועל מזונות

הוצאה לפועל מזונות

מזונות הנקבעים בדין, מוטלים כחובה מטעם בית המשפט או בית הדין הרבני ויש לשלמם. אי קיומם יוביל לסנקציות, שביניהן פתיחת תיק בהוצאה לפועל. על הנושא הזה, נדון בהרחבה במאמר שלהלן.

רק נבקש להעיר ולהבהיר, כי מאמר זה מובא לנוחיותכם/ן ואין לראותו כתחליף לייעוץ של עורך דין לענייני משפחה.

מהם מזונות:

ישנם שני סוגים של מזונות: מזונות אישה ומזונות ילדים. כך גם, ישנם שני דינים רלוונטיים בכל הנוגע למזונות. הדין המהותי והעיקרי, הוא הדין הדתי. בישראל, אב חייב במזונות ילדיו מכוח הדין העברי. גם אישה יכולה להיות זכאית למזונותיה מכוח הדין הדתי–עברי, בבחינת הכלל ההלכתי "עולה עמו ואינה יורדת". עם זאת, אישה תהיה זכאית למזונותיה עד למתן הגט מבעלה.

מזונות ילדים, שבדרך כלל מהווים מושא למחלוקת בין בני זוג לאחר גירושין, מחולקים לפי גילאי הילדים והם: עד גיל 6 ("קטני קטנים"), מגיל 6 ועד 15, מגיל 15 ועד 18 (דין צדקה – לפי הדת אין חובה אלא לפי מצב כלכלי. במשפט הישראלי מדובר במזונות מופחתים) ומגיל 18 (מזונות בגירים – זאת בשל התרבות הישראלית הכוללת שירות צבאי, שלא מאפשר לאותו בגיר, לעבוד ולכלכל את עצמו ויינתן בהתאם ליכולתם של ההורים). מי שמוסמך לדון בענייני מזונות, הם בית הדין הרבני וגם בית המשפט לענייני משפחה, למרות שבית הדין הרבני מוסמך לעסוק באופן מוחלט בענייני נישואין וגירושין.

עם זאת, כאשר מדובר בבני זוג שאין להם דין דתי–אישי, אזי קיים בישראל חוק מזונות ייעודי. זהו חוק לתיקון דיני המשפחה (מזונות), התשי"ט–1959 (להלן: "חוק המזונות"). למעשה, זהו חוק המזונות האזרחי, שהוא אומנם שוויוני יותר מהדין הדתי בכל הנוגע להטלת מזונות, אך הוא מלמד כי לא ניתן להימלט מחובת המזונות כברירת מחדל.

סנקציות בגין אי תשלום מזונות:

לאחר שהסברנו את הדין המהותי באשר למזונות, נסביר כיצד ניתן לאכוף תשלום מזונות. לא אחת, המציאות מלמדת כי רבים לא נושאים בתשלום מזונות לטובת ילדיהם. אך לשם כך ישנם כלים משפטים.

כאשר אחד מבני הזוג חייב במזונות ואינו מבצע את המוטל עליו – אזי בהתאם למבחני הכנסה, יועבר תשלום המזונות מביטוח לאומי לזכאי. לאחר מכן, החוב של החייב במזונות, יהיה מול ביטוח לאומי. האחרון יעביר את התיק להוצאה לפועל ושם ינוהל תיק גבייה נגד החייב. כמו כן, סנקציות נוספות תוכלנה להיפסק גם מכיוונו של בית המשפט וזאת בדמות פגיעה במשמורת ילדים. כך למשל, אי תשלום המזונות ייתפס על ידי בית המשפט כזלזול ואי מחויבות לקטין ומכאן יכול בית המשפט לפסוק על הפחתה או הפסקת המפגשים בין החייב לילדיו.

הוצאה לפועל מזונות:

חייב בהוצאה לפועל בתיק מזונות, יוגדר כמי שנקבע בפסק דין בעניינו כי עליו לשלם דמי מזונות. כאשר החייב אינו ממלא את חובותיו באופן חלקי או מלא, אזי יפתח בתיקי ההוצאה לפועל תיק גבייה וזאת לשם גביית המזונות מהחייב. כמו כן, הדין הוא כי תיק מזונות ייפתח ב"מסלול מזונות" וזאת במספר לשכות הוצאה לפועל ייעודיות העוסקות בכך. כמו כן, תישלח אזהרה לחייב ולכל תאגיד בנקאי לרבות חברות האשראי, אודות פתיחת תיק בהוצאה לפועל. ההליכים שבהם יכולה ההוצאה לפועל לנקוט בעת אי תשלום לאחר פתיחת התיק, הם: עיכוב יציאה מן הארץ, הטלת הגבלות, הפעלת פקודות מאסר, עיקולים וכיוצא בזה והכל לפי חוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז–1967 (להלן: "חוק הוצל"פ").

כיצד ניתן להתמודד:

לרוב, בעת פתיחת תיק הוצאה לפועל בעניין מזונות, ניתן לטעון 3 טענות שכיחות, הכל כמובן בהתאם לנסיבות המקרה. הטענות הן:

"טענת פרעתי" – וזאת אם החייב סבור כי מילא את האמור בפסק הדין.

בקשה לביטול / עיכוב הליכים – ניתנת לחייב האפשרות להשהות את ההליך במקרים מיוחדים, כמו לדוגמא במקרים שבהם מוגש ערעור על פסק הדין בעניין המזונות ועוד.

בקשה לביטול / שינוי פסק הדין – בקשה זו, מוגשת לערכאה הדיונית העוסקת בתיק המזונות ולא מול ההוצאה לפועל. במידה והשינוי המתבקש יוביל לשינוי פסק הדין ולשינוי תהיה השפעה על תיק המזונות בהוצאה לפעול, ניתן לפעול גם בתיק ההוצאה לפועל לאחר קבלת ההחלטה מהערכאה הדיונית.

חשוב לציין כי במידה ונפתח תיק הוצאה לפעול מזונות, אנו ממליצים (בהיעדר טענות הגנה) להסדיר את החוב בהקדם, לפני שיינקטו הליכים נוספים בעניין, לרבות שכר טרחה וריבית. נוסיף כי בעת ששולם חוב המזונות, על החייב לדווח ללשכת ההוצאה לפועל.

סיכום:

הסיבות לאי תשלום רבות ומגוונות, החל מאי יכולת כלכלית ועד אי הסכמה לקבל את פסק הדין. במקרים האלו חשוב להיוועץ בעורך דין לענייני משפחה, אשר יוכל לסייע לאורך כל ההליך ולמנוע הגבלות וסנקציות מיותרות.

השאר תגובה

דילוג לתוכן