זומנתי לעדות בבית הדין הרבני – האם עליי לחשוש?

עדות בבית הדין הרבני

עדות בכל הליך משפטי היא למעשה נטל, שהרי היא מלחיצה ומטרידה. אחת הסיבות לכך היא העובדה, שאנו לא באמת יודעים כיצד ניראה במהלך העדות שלנו, האם היא תהיה טובה, האם נהיה אמינים ועוד. אך אם כל החששות הללו אינם מספיקים, הרי שדווקא עדות בבית הדין הרבני עשויה להטריד ולהלחיץ אף יותר, משום שלרוב מדובר בעדות בתיק שבו אנו מעורבים.

לכן, חיברנו את המאמר הבא, כדי להסביר כיצד מתנהל הליך בבית הדין הרבני ומה חשוב לדעת לקראת עדות בפניו, כדלקמן:

מהו בית דין רבני?

בתי דין רבניים קיימים במדינת ישראל מכוח חוק שיפוט בתי דין רבניים, (נישואין וגירושין), התש"ג- 1953. החוק המוזכר הוא אשר קובע את סמכותם העיקרית והנתונה במחלוקת והיא: לדון בענייני נישואין וגירושין בין יהודים, במדינת ישראל. דהיינו, בית הדין הרבני דן בתביעות הנוגעות לגירושין ונישואין, כגון: תביעות גירושין, תביעות כתובה, תביעות מזונות וכן תביעות משמורת ורכוש (ככל שאלו מוגשות יחד עם תביעת גירושין), תביעות שלום בית, תביעות גירושין מוסכמות ועוד. בית הדין הרבני שופט מכוח ההלכה היהודית, אשר היא שמנחה את פסיקותיו בפן המשפטי ולא החוק הישראלי (למעט חקיקה עקרונית הנוגעת לכללי צדק טבעיים וכללי מנהל ומשפט תקין).

בתי הדין הרבניים דנים בתביעות המוגשות אליהם בהרכב של שלושה דיינים, הנבחרים ע"י וועדה לבחירת דיינים שהעומד\ת בראשה היא שר\ת משפטים. כמו כן, בית הדין הרבני הוא טריבונל משפטי לכל דבר ועניין והעיסוק הפופולרי ביותר שלו הוא כידוע – תביעות גירושין.

גם תביעות אלו, בניגוד לדעה רווחת, אגב, הן תביעות לכל דבר ועניין. הן "נפתחות" בהגשת כתב תביעה וכן, על מנת לקבל את הסעד המבוקש (בדומה לכל תביעה), קרי: גירושין, יש להוכיח גם את סיבת גירושין (הסיבות נגזרות למעשה מהדין הדתי-יהודי, למשל: בגידה, עקרות ועוד).

כאמור, היות ובתי הדין הרבניים הם בתי משפט לכל דבר ועניין, הרי שגם תביעות הנדונות בפניהם, כגון גירושין, מזונות ועוד, מתנהלות כמו תביעה משפטית, הכוללת גם שמיעת עדויות, בין אם עדויות של בעלי הדין עצמם, או עדויות של עדים חיצוניים שמוזמנים לעדות בפני בית הדין וכן גם של עדים מומחים (למשל – רופאים, רואי חשבון, מומחים לכתב יד ועוד).

מהי עדות?

עדות יכולה להימסר לבית המשפט או לבית הדין הרבני בעל פה, דהיינו בהתייצבות פיזית בפני הטריבונל המשפטי ומסירת הגרסה הרלוונטית. מי שמעיד בפני בית הדין הרבני, נחקר בחקירה ראשית ע"י הצד שזימן את העד. לאחר מכן, הוא נחקר בחקירה נגדית ע"י הצד השני. חקירה נגדית, בניגוד לחקירה ראשית, לרוב היא יותר אגרסיבית ותפקידה הוא להוציא מהעד "אמירות" שהוא לא בהכרח רוצה לומר, שיכולות לסייע לצד השני דווקא.

חקירה ראשית היא חקירה ידידותית לרוב, שכן היא אמורה להנחות את העד למסור את הגרסה הנוחה לצד שזימן אותו (בחקירה ראשית אסור לשאול שאלות מנחות שהתשובה להן היא "כן או לא", בחקירה נגדית מותר לעשות כן). הכללים הנוגעים לחקירות בבית המשפט, רלוונטיים גם כן לבית הדין הרבני. כך שכל מי שמוזמן לעדות בבית הדין הרבני (בין אם כבעל דין או כעד חיצוני), יהיה חשוף לחקירה בעדות ראשית וחקירה נגדית.

איך להתכונן לעדות בבית הדין הרבני?

כאמור, עדות יכולה להלחיץ בכל סיטואציה, במיוחד כאשר העדות נמסרת בפני בית הדין הרבני, שיש לו את הכללים הייחודיים שלו, הוא נערך בפני דיינים שהדין המנחה אותם הוא הדין הדתי. לכן, נציג להלן מספר עצות מועילות כיצד אפשר להיערך לעדות בפני בית הדין הרבני, להלן:

להיעזר בייעוץ משפטי: רצוי מאוד להיעזר בעורך הדין מטעם הצד שזימן אתכם, או עורך הדין שלכם שמייצג אתכם (אם אתם עתידים להעיד). בין היתר, כדאי לעיתים לערוך עמו "סימולציה", כיצד תיראה החקירה הנגדית ולדון בשאלות אפשריות שייתכן ותישאלנה. כמו כן, נדגיש שחקירה נגדית יכולה להיות מתישה, ארוכה ומאוד לא נעימה. משכך, רצוי להיערך לכך.

להיערך מבחינה פיזית: עדות בפני בית הדין הרבני נעשית לרוב בעמידה והיא יכולה לקחת זמן רב. לכן, כדאי מאוד להיערך לכך מבחינה פיזית. למשל: לישון טוב בלילה שלפני, להגיע לעדות כאשר אתם מצוידים במים, לא לאכול אוכל "כבד" לפני העדות על מנת לשמור על ערנות ועוד.

להעיד על מה שאתם יודעים בוודאות: אם אתם עדים "מומחים", אז הטיפ דנא לא רלוונטי אליכם. אבל אם אתם עדים "רגילים" (דהיינו: "עדי ראיה"), הרי שחשוב מאוד שתעידו רק על מה שאתם יודעים. אל תסיקו מסקנות, אל תביעו את דעתכם, אל תעניקו פרשנות (לשם כך יש את הדיינים) למה שראיתם או שמעתם, אלא העידו עובדתית רק על מה שאתם יודעים ממקור ראשון.

השאר תגובה

דילוג לתוכן