טוענים רבניים

טוענים רבניים

כאשר אנו מגישים תביעה לבית המשפט, אנו נעזרים בעורך דין. כך גם במקרה שבו אנו נתבעים בבית המשפט ואנו נעזרים בשירותיו של עורך דין מיומן. עם זאת, כאשר אנו מנהלים הליך משפטי בבית הדין הרבני, אנו יכולים להיעזר באיש מקצוע אחר והוא "הטוען הרבני". טוען רבני, הוא מקצוען אשר מוסמך לייצג בעלי דין בהתדיינויות בבית הדין הרבני, שבו הדין המהותי הוא הדין הדתי. למעשה, טוען רבני – הוא אדם מוסמך ברבנות, אשר בקיאותו היא בדין הדתי, המורכב והעשיר. אי לכך, כדי להסביר בהרחבה ככל הניתן על טוענים רבניים, תפקידם וסמכותם, חיברנו את המאמר שלהלן, לידיעתכן\ם ונוחיותכן\ם הגולשים והגולשות, כדלקמן:

טוען רבני – תפקידו

לטוען רבני יש חשיבות רבה במדינת ישראל, לאור המצב המשפטי המיוחד שחל בארץ בכל הנוגע לגירושין ונישואין בין יהודים. חוק שיפוט בתי הדין הרבניים (נישואין וגירושין), התשי"ג–1953, קובע כי נישואין וגירושין במדינת ישראל ייערכו לפי דין תורה. כלומר, בני זוג יהודים המבקשים להתגרש במדינת ישראל, יצטרכו לעשות כן באמצעות הגשת תביעת גירושין לבית הדין הרבני.

תביעת גירושין בבית הדין הרבני נדונה בפני שלושה דיינים, שהם מוסמכים לרבנות ובקיאים ברזי המשפט העברי. תביעת גירושין היא תביעה משפטית לכל דבר ועניין. מי שמבקש להתגרש יעשה כן באמצעות הגשת תביעה משפטית, עם פירוט העובדות הרלוונטיות אשר מקימות לטובתו עילת גירושין מבין עילות הגירושין המוכרות בדין העברי–דתי. בין עילות הגירושין המוכרות: עילת בגידה, עילת מורדת, עילת עוברת על דת יהודית, עילת מעשה כיעור, עילה של פגם או מום גופני ועוד. מכאן, שהליך גירושין המתנהל בבית הדין הרבני, הוא הליך משפטי מורכב מאוד. למעשה, מדובר בתביעה משפטית לכל דבר, אשר במסגרתה כל אחד מהצדדים מעיד ומצרף ראיות ועוד.

לשם ניהול הליך בבית הדין הרבני, לרבות הליך גירושין, יש צורך בבקיאות בדין העברי–דתי. מומחיות כזו יש לטוענים רבניים, אשר בכך הם עוסקים – ייצוג בעלי דין בבית הדין הרבני. נדגיש, כי ייצוג בבית הדין הרבני לא חייב להיערך רק בענייני גירושין, אלא גם בענייני ממונות ועוד, שכן ישנם אנשים רבים שפונים לבתי הדין הרבניים – בהסכמה – על מנת לנהל בפניו הליכים משפטיים.

ההסמכה הנדרשת מטוען רבני

טוען רבני הוא אדם אשר מוסמך לרבנות. זהו תנאי בסיסי. נעיר שישנם טוענים רבניים, שהם גם עורכי דין במקצועם. טוען רבני, מוסמך לייצג רק בפני בית הדין הרבני – במידה והוא לא עורך דין במקצועו. זאת בניגוד לעורך דין, שרשאי לייצג לקוחות בפני כל טריבונל משפטי. הדין המסדיר את פעילותם של טוענים רבניים, נקרא תקנות הטוענים הרבניים, משנת 2001 (להלן: "התקנות").

בהתאם לתקנות, על טוען רבני, מעבר לחובתו להיות מוסמך לרבנות, ללמוד בישיבה תורנית למשך מספר שנים לפני ההסמכה. כמו כן, עליו לקבל תעודה על כך. על טוען רבני להיות מבוגר מגיל 18 וכן ללא עבר פלילי. עוד דרישה שמוטלת על טוענים רבניים, היא לקיים אורח חיים דתי. זאת ועוד, טוען רבני מחויב ברישיון לעסוק בתור טוען רבני. ישנה וועדה ייעודית לכך אשר בראשה עומד נשיא בית הדין הרבני הגדול בירושלים. ככלל, רישיון לעיסוק כטוען רבני מוגבל ל-5 שנים, כאשר לאחר מכן הוא מחודש שוב ושוב.

טוענים רבניים כפופים לכללי אתיקה מקצועית. לדוגמא – על טוען רבני חל איסור על שידול של לקוחות. טוען רבני מחויב לנהוג בדרך ארץ כלפי הצד השני. טוען רבני חייב להיזהר בפרסום, שכן ישנם כללים מיוחדים לשם כך (בדומה לכללים שחלים על עורכי דין). טוען רבני מחויב לסייע לבית הדין לערוך משפט אמת ועוד.

טוענות רבניות – האם אפשרי?

לכאורה, השאלה האם אישה יכולה לשמש כטוענת רבנית, היא שאלה מוזרה, שכן שלילת הזכות לעסוק במקצוע מסוים רק בשל מגדר, היא דבר פסול מיסודו, בוודאי במדינה דמוקרטית עם ערכים של ליברליות וזכויות אדם. עם זאת, השאלה הזו לא הייתה כל כך רטורית עד לפני כמה שנים, שכן בעבר נשים לא היו יכולות לעבוד כטוענות רבניות, בשל דרישות ההסמכה הנדרשות (לימוד בישיבה תורנית) כדי לשמש כטוען רבני. כל זאת, עד אשר בית המשפט העליון הורה על ביטול הדרישות הללו.

לסיכום – האם כדאי להיעזר בטוען רבני?

התשובה חיובית. במידה ואתם מנהלים הליך משפטי בבית הדין הרבני, לרבות הליך גירושין, כדאי להיעזר בשירותיו של טוען רבני, הבקיא ברזי הדין העברי דתי, על דקויותיו.

השאר תגובה

דילוג לתוכן