ילד מחוץ לנישואין

ילד מחוץ לנישואין

בישראל, גירושין ונישואין מתנהלים עפ"י הדין הדתי. דבר זה יוצר לעיתים אירועים קשים, למשל – עגינות (כלומר, נשים וגם גברים שלא יכולים להתגרש, בגלל סירוב הצד השני לתת גט – דהיינו להתגרש). קושי נוסף שקיים בשל הדין הדתי–אישי, הוא שאלת הממזרות, שנובעת ממקרים שבהם אישה נשואה מקיימת יחסי אישות עם גבר אחר, שאינו בעלה. במקרה כזה, יתכן שהילד שייוולד לה כתוצאה מכך, יוגדר בתור ממזר.

במאמר שלהלן נסביר מספר נושאים שנוגעים לממזרות ולילד מחוץ לנישואין ונשיב על השאלות המשפטיות שעולות. נציין כי מטרת המאמר היא להעניק לכם, הקוראים, תוכן איכותי.

גירושין ונישואין בישראל:

לפני הקמת המדינה, הייתה בארץ ישראל שליטה בריטית מכוח המנדט הבריטי. גם אז, ניתנה לעדות הדתיות בארץ ישראל, סמכות שפיטה בתחום דיני האישות. כך קבע החוק דאז, דבר המלך במועצתו. כלומר, כבר אז היו בארץ ישראל, בתי דין דתיים לכל עדה דתית: בתי דין רבניים ליהודים, בתי דין שרעים למוסלמים ובתי דין נוצרים לנוצריים. לאחר הקמת המדינה, הדין לא השתנה, אלא עודכן בכל הנוגע ליהודים, באמצעות חוק שיפוט בתי הדין הרבניים, משנת 1953, אשר העניק את הסמכות הבלעדית לעסוק בשפיטה בתחום האישות – לבתי הדין הרבניים. בחוק זה נקבע כי לבית הדין הרבני, תהיה סמכות בלעדית לעסוק בענייני נישואין וגירושין.

גירושין – עיקרים:

בשל העובדה שסמכות השיפוט בענייני נישואין וגירושין, שמורה לבית הדין הרבני, הרי שבישראל, מי שמבקש להתגרש, צריך להגיש תביעת גירושין לבית הדין הרבני. ישנה ערכאת שיפוט נוספת, שהיא בית המשפט לענייני משפחה, שמוסמכת לעסוק ברוב הנושאים הנלווים לגירושין, כגון – רכוש, משמורת ועוד, אך אין לה סמכות לעסוק בגירושין או נישואין.

בהתאם, המבקש להתגרש, צריך לפעול לפי הדין הדתי–עברי. בין היתר, כאשר מבקשים להתגרש לפי ההלכה העברית, יש צורך להוכיח עילת גירושין מבין העילות המוכרות. למשל – מעשה כיעור (סיטואציה שבה אישה מתרועעת עם גבר אחר). עילת גירושין נוספת היא בגידה (נרחיב על כך בהמשך). עוד עילת גירושין היא אי סיפוק מיני, וכן עילה נוספת "מאיס עליי", כלומר – המבקש להתגרש צריך להוכיח כי מערכת היחסים בין הצדדים אינה טובה.
כאשר מבקש הגירושין מוכיח את עילת הגירושין, יורה בית הדין הרבני על גירושין וטקס מתן גט.

בגידה:

בגידה בהלכה העברית, מוגדרת בתור סיטואציה שבה האישה מקיימת יחסי מין עם גבר אחר, אשר היא לא נשואה לו. נציין כי במקרה כזה, ההלכה העברית שוללת מהאישה את זכאותה למזונות אישה (אך לא למזונות ילדים). כמו כן, לפי ההלכה, במקרה של בגידה מוכחת, על הבעל מוטלת החובה לגרש את אשתו.

נעיר כי כדי להוכיח בגידה, יש צורך בהוכחה של שני עדים, כך שמדובר בסיטואציה מאוד מורכבת להוכחה. לכן, במקרים רבים אפשר להוכיח מעשה כיעור, אך לא בהכרח בגידה.

ילד מחוץ לנישואין:

לבגידה יש השלכה מאוד משמעותית לפי הדין הדתי–העברי. נסביר: כאשר אישה נשואה מקיימת יחסי אישות עם גבר אחר שאינו בעלה, היא מוגדרת בתור בוגדת. אך לא רק – אם, כתוצאה מהבגידה, נולד לאישה ילד מחוץ לנישואין, הילד יוגדר בתור ממזר.
כאמור, ממזר לפי ההלכה, הוא ילד שנולד מחוץ לנישואין, כלומר – הוא ילד שלפי ההלכה "פסול חיתון". כיום, בתי הדין הרבניים, במקרים רבים נמנעים מקביעה שילד הוא ממזר.

אגב, הדין בנוגע לממזרים עוסק רק במקרים של נשים. גבר המקיים יחסי אישות עם אישה אחרת, לא מוגדר בתור "בוגד" לפי ההלכה.

בדיקת אבהות:

בישראל, כדי לבצע בדיקת אבהות מוכרת, יש לקבל צו מערכאה שיפוטית. לעיתים, זו בעצם דרך משמעותית לשמור על ילדים, כדי שלא יוגדרו בתור ממזרים. עם זאת, בישראל, ילד מחוץ לנישואין הוא דבר מאוד משמעותי.

לסיכום:

במאמר זה הסברנו מה הדין לגבי ילד מחוץ לנישואין. הסברנו מה המשמעות המשפטית בכל הנוגע לנשים, וכן הסברנו שלגבי גברים, אין פגיעה הלכתית כאשר גבר מקיים יחסי אישות ומביא לעולם ילד מחוץ לנישואין. מעבר לכך, נמליץ לפנות לעו"ד משפחה.

השאר תגובה

דילוג לתוכן