ענייני ירושה וצוואה, הינם שכיחים למדי, משום שבניגוד לתחומים אחרים (במיוחד בתחום המשפחה), כל אדם יגע במהלך חייו בצורה זו או אחרת, בענייני ירושה או צוואה. לכל אדם יש בני משפחה קרובים שיסיימו את חייהם בשלב מסוים, בין אם מדובר בהורים, אחים או בן או בת זוג. לכן, תחום הירושות והצוואות הוא חשוב ומיוחד. בהתאם, לא פעם, כעורכי דין לענייני משפחה, אנו נתקלים בשאלות נלוות שמעסיקות רבים – כמו למשל מה הדין בנוגע לירושה לילדים מנישואין קודמים? כלומר – מה קורה אם אדם נפטר, ויש לו ילדים מאשתו הראשונה וילדים מאשתו השנייה? מה הדין במקרה כזה? על שאלות עקרוניות אלו ואחרות, נשיב במאמר שלהלן, שאותו חיברנו לידיעתכם ונוחיותכם, הגולשים.
דיני הירושה בישראל – עקרונות בסיסיים:
בישראל, דיני הירושה מפורטים בחוק הירושה, התשכ"ה–1965 (להלן: "חוק הירושה"). חוק הירושה קובע קודם כל את העקרונות הבסיסיים בדיני הירושה. בנוסף, חוק הירושה מפרט את השחקנים בתחום, כמו למשל – בית המשפט לענייני משפחה, שהוא הגורם האמון על יישום החוק, וכן רשם הירושה. חוק הירושה גם קובע מה ההבדל בין ירושה לצוואה, וכיצד לחלק עיזבון של אדם שנפטר (עיזבון הוא הרכוש שאדם מותיר לאחר מותו).
חוק הירושה קובע כבר בסעיף 1, כי בעת מותו של אדם, עיזבונו עובר ליורשיו. כמו כן, חוק הירושה קובע כי יורשים יכולים להיות או יורשים לפי דין, או יורשים לפי צוואה. כלומר – ישנן שתי דרכי חלוקה של עיזבונו של אדם: או ירושה לפי דין, או צוואה שנערכה כדין (נרחיב עליהן בהמשך).
עוד קובע חוק הירושה, כי כל אדם כשיר להוריש או לרשת, אלא אם מדובר למשל באדם שניסה להתנקש באדם כדי ליהנות מהירושה שלו וכו'. כמו כן, כל אדם כשיר לרשת, ובלבד שכשרותו המשפטית לא נשללה על ידי בית המשפט המוסמך.
עוד קובע חוק הירושה, את הדין לגבי הסתלקות, דהיינו – אם יש כמה יורשים, אחד מהם רשאי להסתלק מהירושה, כלומר – לוותר על חלקו. זהו דבר שלעיתים מתרחש במסגרת היחסים בין יורשים. גם הודעת הסתלקות, צריכה להיעשות בהתאם לקווים המנחים בחוק הירושה (לא נרחיב על כך במאמר זה).
ירושה לפי דין מול צוואה:
כפי שתיארנו, ירושה יכולה להיערך או לפי דין, או לפי צוואה. ירושה לפי דין היא ירושה שמתוארת בסעיף 10 לחוק הירושה. זו סיטואציה שהיא בעצם ברירת המחדל בחוק הירושה. דהיינו, אם אדם לא ערך צוואה, הרי שיורשיו יהיו לפי המפורט בחוק. אגב, ברירת המחדל קובעת, כי היורשים הם ילדיו של המנוח, ובן או בת זוגו. כלומר, בן או בת הזוג וילדיו, ייהנו מהירושה באופן שווה, כאשר בנוסף ישנן הוראות בחוק הירושה, שמאפשרות לבת הזוג למשל, להמשיך להתגורר בדירת המגורים שלה ושל בעלה המנוח (ולהיפך כמובן).
לעומת זאת, אם אדם נפטר והותיר אחריו צוואה, הרי שאז היורשים הם לפי הצוואה. צוואה יכולה להיערך בארבע דרכים לפי חוק הירושה: בכתב – כלומר, בכתב ידו של המנוח. בפני עדים – צוואה בכתב שנערכת בפני שני עדים. בפני רשות ציבורית – פרוטוקול ערכאה שיפוטית וכיו"ב. כמו כן, צוואה יכולה להיערך בעל פה, במקרים שאדם גוסס ורק אז הוא יכול להקריא צוואה בעל פה בפני שני עדים, שחייבים לערוך זיכרון דברים ולהפקידו אצל רשם הירושה. אם מקריא הצוואה בעל פה, לא נפטר בתוך חודש, הרי שאז צוואתו מבוטלת.
ירושה לילדים מנישואין קודמים?
אם אדם נפטר ויש לו ילדים מנישואין קודמים, הרי שאז הירושה שלו תחולק באופן שווה בין כל ילדיו, ובין בן או בת הזוג שלו בעת הפטירה. הנושא יכול לעורר מחלוקת, גם בין בנות הזוג וגם בין הילדים, וכך לא אחת מוגשות התנגדויות לירושה, בטענה שקיימות הסכמות אחרות, וכן מחלוקות בין בנות הזוג (למשל – המאהבת יכולה לטעון שהייתה בת הזוג מול אשתו החוקית ועוד). מכאן, ירושה לילדים מנישואין קודמים, היא בעצם ברירת המחדל, בהיעדר צוואה כדין.
איך נסדיר נכונה את הירושה לכל הילדים שלנו?
אם אנו רוצים להסדיר את הירושה שלנו בצורה מיטבית ולמנוע מחלוקות עתידיות לאחר מותנו, הרי שרצוי ומומלץ לערוך צוואה בפני עורך דין לענייני משפחה בעל ידע וניסיון. נעיר כי צוואה יכולה "לעשות סדר" בין כל הנהנים הפוטנציאליים מהצוואה. דוגמא ממש עדכנית לכך – היא צביקה פיק, הזמר המנוח והאהוב, שבצוואתו הותיר את כל רכושו לאשתו הנוכחית ולילדיו מאשתו הנוכחית, כאשר בנותיו מהנישואין הקודמים נשארו ללא ירושה. לא ניכנס לשיקוליו של הזמר המנוח, אבל עצם קיומה של צוואה, בהחלט יכול למנוע מחלוקות עתידיות.
