שאלה קבועה שנשאלת על ידי לקוחות המגיעים למשרדנו, היא: מהו גובה המזונות שהאב יצטרך לשלם בכל חודש לטובת ילדיו. זו בוודאי שאלה חשובה, הנושאת בחובה גם אספקטים כלכליים, לאחר גירושין.
עם זאת, אנשים רבים לא לוקחים בחשבון כי מזונות אינם נוגעים רק לילדים, אלא גם למזונות אישה. לכן, כדי לעשות לכם "קצת סדר בבלגן", הקוראים הנכבדים, חיברנו את המאמר שלהלן, שכולל תשובות לשאלות נפוצות בתחום המזונות, כדלקמן:
הערה – המאמר שלהלן הוא מאמר כללי, שאינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי ספציפי.
מהו הפירוש למילה – מזונות?
המילה "מזונות" נגזרת מהמונח "לזון". כלומר – תכליתם של דמי מזונות היא לזון או לכלכל אדם אחר, בין אם עוסקים בילדים או בגורמים אחרים. ככלל, במסגרת תחום דיני המשפחה, ישנם שלושה מונחי מזונות מוכרים: האחד והשכיח ביותר, הוא תחום מזונות הילדים. השני, הוא תחום מזונות האישה. השלישי והפחות שכיח, הוא מזונות מדין מעוכבת. תכלית המזונות, כשמם – להבטיח את קיומו הכלכלי של גורם אחר, כפי שנסביר בהמשך המאמר.
מהם מזונות ילדים?
בישראל, מזונות ילדים משולמים מכוח הדין הדתי–אישי שחל על האב. לכן, מזונות ילדים גם מוטלים על האב באופן מוחלט. החבות במזונות ילדים וגובהם, מוטלים על האב, בהתאם לגיל הילדים. ילדים עד גיל 6, זכאים למזונות ילדים מדין חובה. כלומר – מזונות ילדים עד גיל 6, כוללים את כל הוצאות הילדים. לאחר גיל 6, האב חייב במזונות מדין חובה באשר להוצאות השוטפות הנדרשות לגידול הילד. אך באשר להוצאות לא בסיסיות, האב חייב מכוח דין צדקה. כלומר, בהתאם ליכולתו הכלכלית. נדגיש, למען הסר ספק, כי מזונות מדין חובה משולמים בנפרד מיכולת הכנסתו של האב. בנוסף, מזונות משולמים לכל ילד, בהתאם לצרכיו הבסיסיים.
מהם מזונות אישה?
בעת גירושין, גם האישה עשויה להיות זכאית למזונות מהבעל. מטרתם של מזונות אישה, היא להבטיח קיום כלכלי לאישה, עד לרגע הגירושין, שכן ההלכה העברית גורסת כי האישה "עולה עם הגבר אך אינה יורדת עמו". לכן, עד למתן הגט הסופי ובעת הצורך, ניתן לחייב את הבעל במזונות אישה. עם זאת, מזונות אישה אינם מוחלטים כמו מזונות ילדים. ככלל, אישה שזנתה תחת בעלה – לא תהיה זכאית למזונות אישה. גם אישה שנוהגת בחוסר תום לב ובשל כך גרמה לגירושין, או אישה שיכולה לכלכל את עצמה, לרוב לא תהיה זכאית למזונותיה.
מהם מזונות מדין מעוכבת?
כאשר הבעל מסרב להעניק גט לאשתו בעת גירושין, המשמעות היא שבני הזוג נותרים נשואים "על הנייר". תופעה זו מכונה "סרבנות גט". לכן, לבית הדין הרבני יש אפשרות להטיל סנקציות על בעל סרבן–גט, כמו שלילת רישיון, מאסר ועוד. לא פעם, גם מוטלים מזונות מדין מעוכבת, על בעלים סרבני גט. כלומר, מזונות אישה שמשולמים לה עד למתן הגט, כדי ליצור לחץ על הבעל לתת גט לאשתו.
איזה בית משפט עוסק במזונות?
ככלל, בית המשפט העוסק במזונות, הוא בית הדין הרבני. מזונות ילדים וגם אישה וכן מזונות מעוכבת, הם נגזרת מהמונח "גירושין ונישואין". בישראל, גירושין ונישואין נערכים לפי הדין הדתי–אישי. לכן, תביעות לגירושין ונישואין בישראל, מוגשות לבית הדין הרבני, אשר יש לו סמכות בלעדית לעסוק בתביעות אלו, מכוח חוק שיפוט בתי הדין הרבניים (נישואין וגירושין), התשי"ג – 1953. עם זאת, ניתן להגיש תביעת מזונות ילדים גם לבית המשפט לענייני משפחה, אשר מחזיק בסמכות מקבילה לעסוק בתביעות למזונות. עם זאת, לבית המשפט לענייני משפחה אין סמכות לדון בתביעות לגירושין ונישואין.
האם אני יכולה להגיש תביעת מזונות יחד עם תביעת גירושין?
התשובה חיובית. תביעת גירושין שמוגשת לבית הדין הרבני, יכולה לכלול ולכרוך עמה את תביעת מזונות הילדים. כאמור, במקביל, אפשר להגיש תביעת מזונות לבית המשפט לענייני משפחה, אך בכל מקרה ומקרה יש לבחון, האם יהיה עדיף לנהל הליך מזונות בבית הדין הרבני או בבית המשפט לענייני משפחה. לכן, חשוב להיעזר בעורך דין דיני משפחה, כדי שיבחן את נסיבות העניין במובן פרטני.
לסיכום:
ענייני מזונות כוללים מזונות ילדים, מזונות אישה וכן מזונות מדין מעוכבת. הליכי מזונות הם מהותיים מאוד, הן מבחינה כלכלית ובוודאי שמבחינה אישית. מזונות הם גם נגזרת של הליך גירושין ולכן בכל מחלוקת הנוגעת למזונות ובכלל לגירושין, חשוב מאוד להיעזר בעורך דין גירושין בעל ניסיון.
