על פי הדין העברי–דתי, מחויב אב המשפחה לכלכל את ילדיו ולדאוג למזונותיהם עד גיל 18 ואף בתקופת השירות הצבאי. על פי ההלכה–העברית, על אב המשפחה חלה החובה לדאוג למחייתם של אשתו וילדיו, מבחינת הסיוע הכלכלי וזאת בצורת מזונות. מכאן, שגם בהליך הגירושין, בטרם התגרשו בני הזוג באופן סופי, חלה על האב חובת הדאגה והתשלום.
במאמר שלפניכם/ן, נעסוק בנושא המזונות הזמניים. תחילה, נציג מהם מזונות ולשם מה הם נועדו. בהמשך, נעמוד על מזונות זמניים וכן נבין את ההבדל בין סוגי המזונות. כל זאת, נכתב לידיעתכן/ם ונוחיותכן/ם, הגולשות והגולשים הנכבדים:
עוד בטרם נתחיל, נבקש להעיר הערה חשובה – המאמר שלהלן הוא מאמר כללי בלבד ואין לראות במאמר זה תחליף לייעוץ עם עורך דין מומחה בתחומו.
מהם מזונות?
מזונות הינם תשלום אשר מוטל על ידי בית המשפט, המחייב אב לשלם לילדיו או אשתו\בת זוגו את הוצאות המחייה הבסיסיות. המזונות המוכרים ביותר, הם מזונות ילדים וזאת בשל סכומים שונים הנפסקים, בין היתר – בהתאם לגיל הילד וכן למצב המשפחתי. כמו כן, מדובר במזונות המוכרים ביותר, בשל החובה המוחלטת המוטלת על האב, לשאת בהם.
בישראל, ענייני נישואין וגירושין מושתתים על הדין העברי–יהודי. עוד בימי קדם, הגבר נתפס כאדם שעליו לדאוג למשפחתו, בין אם מדובר בכלכלת אשתו ודאגה למחייתה ובין אם מדובר בדאגה לכלכלה וגידול ילדיו. לשם השלמת התמונה, נוסיף כי עוד לפני טקס הנישואין, חותם הגבר על שטר הכתובה (גם כיום – בשל הכפיפות לדין העברי–דתי בענייני נישואין וגירושין), שם הוא מתחייב לדמי הכתובה וכן לדאגה לאשתו. אי לכך, במקרה של גירושין, על הבעל לפרוע את חובת השטר ולשלם לאשתו את דמי הכתובה וכן לדאוג למחייתה. לכן, עד ימינו אנו, האחריות והדאגה לכלכלת המשפחה, גם במקרה גירושין, מוטלת ברובה על כתפי הגבר, למרות תקדימים חדשים בנוגע למזונות ילדים.
בהתאמה, ישנם מספר סוגים של מזונות, אשר מוטלים בשלבים מסוימים ובהתאם לסטטוס של בני הזוג. ניתן לחלק את המזונות לשלושה מצבים: לפני הליך גירושין, במהלך הליך הגירושין ולאחר הגירושין. על כך נרחיב בחלק הבא של המאמר.
מהם מזונות זמניים?
מזונות זמניים, כשמם כן הם, תשלום זמני שעליו מורה בית המשפט או בית הדין הרבני, עד לסיום הליך תביעת המזונות העיקרי. המזונות הזמניים, מהווים סעד זמני, משום שגם בין תקופת הפרידה של בני הזוג, לפסק הדין הסופי של תביעת המזונות, יש לדאוג לרווחתם של הילדים. החבות במזונות זמניים, בדומה למזונות סופיים, מוטלת על האב ככלל.
את תביעת המזונות, ניתן להגיש לערכאות המוסמכות לכך – בית המשפט לענייני משפחה ובית הדין הרבני. בשל העומס רב שיש על בתי המשפט ועל בתי הדין וכן בשל העובדה כי הליך תביעת המזונות עשוי להימשך זמן רב, אפשר המחוקק את הסעד הזמני – מזונות זמניים.
כיצד מקבלים מזונות זמניים?
סעיף 265 לחוק סדר הדין האזרחי, מאפשר לאישה שהגישה תביעת מזונות אישה או תביעת מזונות ילדים, להגיש בקשה לצו מזונות זמניים, יחד עם הגשת התביעה המהותית עצמה. לצד השני, הבעל, קיימת אפשרות להגיב וזאת תוך 15 יום. לאחר מכן, תינתן החלטה מטעם בית המשפט. על החלטה בדבר מזונות זמניים, ניתן להגיש ערעור לערכאה הגבוהה יותר, ברשות. כאמור, קיימת סמכות מקבילה הן לבית המשפט לענייני משפחה והן לבתי הדין הרבני ולכן, בקשה לקבלת מזונות זמניים, תוגש לערכאה הראשונה שאליה פנו לראשונה, עם תביעת המזונות.
מאחר ומזונות זמניים הינם סעד "מהיר" (וזוהי תכליתם), שבדרך כלל אינו מצריך בדיקה מעמיקה של בית המשפט, הסעד שנפסק לרוב לא בהכרח ישקף את שיעור המזונות הסופיים שייקבעו על ידי בית המשפט במסגרת הליך עיקרי. כך או אחרת, אנו ממליצים להסתייע בהקדם בעורך דין דיני משפחה, בענייני מזונות, לרבות בתביעה למזונות זמניים.
לסיכום:
הליך הגירושין עלול להיות ארוך ומייגע ואחת התביעות המהותיות שבו, היא תביעת המזונות. בשל הפן הכלכלי בתביעה זו, ישנן מחלוקות רבות, שלעיתים מגיעות לכדי פולמוס חריף בין הצדדים. לכן, אם אתם עומדים לפני תביעת מזונות או לפני הליך גירושין, מומלץ להתקשר עם עורך דין מקצועי בתחום דיני המשפחה, שיוכל להדריך וללוות בכל נושא.
