מזונות ילדים – מה הדין?

מזונות ילדים

עקרון העל הנוגע להחלטות בדבר ילדים, הוא "טובת הילד". לפי עקרון זה, בתי המשפט צריכים לנהוג בדרך שפועלת להבטיח את התפתחותו התקינה של הילד העומד מולם. כך גם בעניין כלכלתו. מזונות ילדים אומנם הגיעו מההלכה היהודית, אך אומצו בפסיקה ישראלית, כתשלום המאפשר את התקיימותם התקינה של הילדים, גם כאשר הוריהם מתגוררים בנפרד. כיום, במרבית המקרים הנטל על תשלום המזונות יוטל על האב, אם כי בעת האחרונה החלה פסיקה תקדימית לשנות את המאזן, לטובת יותר שוויוניות בנטל של שני ההורים.

מכאן, ובשל חשיבות הנושא המכונה "מזונות ילדים", הרי שבמאמר זה נסקור ונדון בשאלות הבאות: מהם מזונות ילדים וכיצד יחולקו בהתאם לגילאי הילדים, אילו ערכאות דנות במזונות ילדים ואיזה שינוי חל בהחלטות בדבר מזונות.
מאמר זה מובא לנוחיותכם/ן, קוראים/ות יקרים/ות, ואין לראותו כתחליף לייעוץ עם עורך דין לענייני משפחה.

מזונות ילדים:

מזונות ילדים הינם הגדרה לתשלום המועבר מההורה שאינו משמורן, להורה המשמורן. כלומר, מעין קצבה, וזאת במטרה להיות שותף בנטל הגידול של הילד המשותף. מטרת התשלום היא להבטיח את קיום חייו של הילד, בצורה שמאפשרת התפתחות תקינה. ככלל, על פי הדת, המזונות מוטלים באופן מוחלט על האב. הדבר לא שונה כל כך מהמקובל כיום במרבית המקרים. רק לאחרונה, בפסיקה תקדימית, ניתן לראות שוויוניות, לאור אורח החיים המתפתח של הנשים ויציאתן לעבודה, לעיתים אף במשכורות הגבוהות ממשכורת האב. נבהיר כי כאשר עוסקים במזונות ילדים, יש להכיר את חלוקת הגילאים הניתנת על פי דין תורה ומגדירה את גובה המזונות:

ילדים בגילאים 6–0 – על פי הדת, ילדים בגילאים הללו מוגדרים  "קטני קטנים". קיימת חובת תשלום מוחלטת על האב. הדבר האמור נתמך בפסיקה המודרנית, מכיוון שעד גיל 6 חלה "חזקת הגיל הרך", לפיה ילדים מתחת לגיל 6 הינם במשמורת אימם באופן מוחלט, ולכן על האב חלה החובה להעביר לאם המשמורנית תשלום מזונות.

ילדים בגילאים 15–6 – תעשה חלוקה בין האם לאב, בהתאם לסוג המשמורת ולהכנסותיהם של ההורים, וזאת כחלק מפסיקה מודרנית. על פי דין תורה, האב מחויב לשלם את מזונותיהם . בפסיקה תקדימית מהשנה האחרונה, הוחלט שבמשמורת משותפת, בגילאים הללו, וכאשר ההורים משתכרים בצורה דומה, המזונות יחולקו בין האב לאם, דבר שלא קרה בעבר והעמיק את חוסר השוויוניות בכל הנוגע למזונות ילדים המשולמים על ידי גברים.

ילדים בגילאים 18–15 – בגילאים הללו מוגדרים מזונות הילדים על פי הדת, כ"דין צדקה", זאת אומרת שאין חובה לתת אותם (הדבר תלוי בהשתכרות ההורים). בהתאם לפסיקה עדכנית, יועברו מזונות בגילאים הללו באופן מופחת, בערך כשליש.

חשוב לציין כי קיימים מקרים שבהם ניתנים מזונות בגירים, וזאת בשל אופי החיים הישראלי, שבו חיילים אינם יכולים לממן את עצמם. אז, אם להורים יש יכולת כלכלית, יתכן ואלו יחויבו בתשלום מזונות גם בתקופת השירות הצבאי.

ערכאות השיפוט אשר דנות במזונות ילדים:

כאשר מדובר בקטינים ובעניינים שנוגעים לתא המשפחתי – אלו יועלו בפני בית המשפט לענייני משפחה, שהוא הערכאה המקצועית הנוגעת לנושאים, בעלת המיומנות, בנוסף לליווי של אנשי מקצוע. מכיוון שברוב המקרים, עיסוק במזונות ילדים יעשה בפעולה נגזרת להליך גירושין של שניים, אזי יתכן ונושא זה יידון בבית הדין הרבני, שלו הסמכות הבלעדית בדבר נישואין וגירושין, וזאת לפי חוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין), התשי"ג–1953 (להלן:" חוק בתי דין רבניים"). מלבד סמכותו הבלעדית, ניתנת לו גם סמכות נגזרת, להליכים שכרוכים בהליך המרכזי, כדוגמת מזונות ילדים לאחר גירושין. הדבר מכונה "כריכה". כאשר מזונות ייכרכו לעניין הגירושין, יתכן והם יידונו בנושא בבית הדין הרבני.

שינוי החלטה הנוגעת למזונות ילדים:

ההחלטה בדבר מזונות אינה חלוטה: זאת אומרת שלא מדובר בהחלטה סופית, ויהיה ניתן לפתוח את נושא המזונות, כאשר תהיה נסיבה המצדיקה זאת, לדוגמא:  שינויים בגילאים, השתכרות ההורים, צורך נוסף אצל הילד (חוגים, העשרה, אפילו מחלות), שינוי משמורת ועוד. כל אלו יוכלו לפתוח את בקשת המזונות מחדש. מלבד אלו, תוכל סיבה של מניעת קיום הסדרי ראייה, לגרום להפחתת מזונות, כאקט עונשי לאחד הצדדים. ככלל, על מנת לבצע שינוי במזונות, הצד המבקש את השינוי, יצטרך להוכיח את התנאים המצטברים הבאים (בהתאם  בפסק דין 442/86 קם נ' קם): נגרם שינוי מהותי לרעה בנסיבות, אשר השארתו כפי שהוא, תגרום לחוסר הוגנות, וכי הצדדים השאירו פתח לשינוי בהתאם לנסיבות. בפסק דין לאחר מכן, הוסיף בית המשפט את הצורך בשינוי מהותי, מתמשך ובלתי צפוי.

סיכום:

בכל הנוגע לילדים, ובשל ההשלכות המשמעותיות, יש להיוועץ בעורך דין לענייני משפחה.

השאר תגובה

דילוג לתוכן