משמורת – מהי?

משמורת - מהי?

התפיסה הרווחת עוסקת בגידול ילדים על ידי הוריהם, ביחד ובשיתוף פעולה. כאשר יחסיהם של ההורים עולים על שרטון, יש צורך בהסדרת אופן גידול ילדיהם המשותפים. כאן נכנסת חקיקה ישראלית, העומדת על עקרון 'טובת הילד' בקבלת החלטות בעניינם ולכן מעורבת בהליך הסדרת היחסים. מדובר בדיני נפשות, במיוחד בשל מעורבות של ילדים, אשר מעצבים את אישיותם. כל החלטה לגביהם יכולה להיות הרת גורל, כאשר מדובר בעיצוב אופיים ותפיסתם את החברה כולה.

משמורת ילדים הינה מונח משפטי המסדיר מיהו ההורה המשמורן, בעל אחריות לגידול הקטין המשותף, הכולל את מיקום לינת הקטין, ברשות ההורה המשמורן. במאמר המובא לפניכם/ן נעסוק במונח המשמורת, תוך הצגת ההליך המשפטי הכרוך בכך.

מהי משמורת?

כאמור, משמורת ילדים מגדירה מיהו ההורה המשמורן. הכוונה למשמורן מתבטאת בגודל האחריות המוטלת על ההורה, בעת גידול ילדיו ודאגתו לשלומם ורווחתם. ככלל, המשמורת ניתנת לאמא, לפחות עד הגיעו של הילד לגיל 6 (וזאת מכוח עיקרון חזקת הגיל הרך). משמעות המשמורת המוטלת על אחד ההורים היא למעשה האחריות החלה על ההורה בכל הנוגע לגידול הילד, חינוכו, דאגה לצרכיו וכדומה.

על מנת להבין את מונח המשמורת, עלינו להבחין בין מספר משמורות הקיימות במדינת ישראל על פי החוק: משמורת בלעדית, משמורת משותפת והסדרי ראיה, ואותן נציג – כדלקמן:

משמורת משותפת:

בישראל, דרך הביטוי הנפוצה ביותר של תפיסת הורות משותפת, היא משמורת משותפת. מדובר בהסדר הרלוונטי בעיקר לאחר סיום קשר זוגי של הורים, לדוגמא: גירושין, התרת נישואין, פרידה של ידועים בציבור וכדומה. משמורת הינה ההגדרה למקום מחייתו של הקטין, תוך בחירת בהורה משמורן.

במקרה של משמורת משותפת, בשונה ממשמורת בלעדית שבה נקבע הורה משמורן יחיד, שני ההורים משמשים כהורים משמורנים. ואז, זמנו של הקטין יחולק באופן שווה בין שני הוריו, במהלך השבוע. זאת אומרת שבפועל, לילד יהיו שני חדרים בשני בתים שונים. השיטה האמורה תעשה רק כאשר מדובר בבני זוג פרודים, אך כאלו שיחסיהם מאפשרים את ביצוע האמור. בנוסף, צריכה להיות קירבה גיאוגרפית בין השניים, כזו שלא תשפיע על המסגרת הלימודית של הקטין. לגבי הקטין, תילקח בחשבון דעתו, וחשוב מכך, תיבחן טובת הילד. טובת הילד נתפסת כעקרון העל, כאשר בית המשפט דן בענייני קטין. על עקרון זה נרחיב בהמשך המאמר.

קיימים מתנגדים רבים לעניין המשמורת המשותפת, הטוענים כי הדרך הזו יכולה ליצור בלבול וחוסר וודאות אצל ילד, עקב יצירת שתי מסגרות חיים, ולכן תיבדק יכולתו להכיל את הסיטואציה. מנגד, מקבלי השיטה של תפיסת הורות משותפת, טוענים כי שני ההורים פעילים בגידול וזו טובתו של הילד בגידולו ובהתפתחותו.

הסדרי ראייה כנגזרת מקיומה של משמורת בלעדית:

הסדרי ראייה הינם נגזרת של משמורת בלעדית בלבד, וזאת כאשר הורה אחד מוגדר כמשמורן. על ההורה השני יחול הסכם המפרט את מפגשיו עם הילד, דבר המכונה הסדרי ראייה. ההסדרים קובעים את כמות המפגשים ולעיתים גם את תוכנם, וזאת בהתחשב ביחסיהם של ההורים. ככלל, הסדרי ראייה סטנדרטיים בישראל, עומדים על שני מפגשים שבועיים, במשך ארבע שעות כל אחד, בשעות אחר הצהריים, כשסופי השבוע – לסירוגין. כאשר מוסיפים להסדר גם לינה, מדובר בהסדרי ראייה מורחבים.

הפחתת מזונות ילדים – באילו מקרים:

ההחלטה הניתנת בבית הדין הרבני או בבית המשפט לענייני משפחה בדבר מזונות, אינה חלוטה, הן בשל השינויים בגילאים והן בגלל נסיבות נוספות, לדוגמא: השתכרות ההורים, צורך נוסף אצל הילד (חוגים, העשרה, מחלות ועוד), שינוי משמורת ועוד.

מלבד אלו, סיבה של מניעת קיום הסדרי ראייה, תוכל לגרום להפחתת מזונות כאקט עונשי לאחד הצדדים. ככלל, על מנת לבצע שינוי במזונות, יש להוכיח לפני בית המשפט, את התנאים המצטברים שהוכרו בפסיקה. מזונות הילדים מהווים חלק בלתי נפרד מתביעת המשמורת ומשפיעות אחת על השנייה.

במילים אחרות, מזונות הילדים יכולים להשתנות, בהתאם למשמורת שנקבעה על ידי מי מהערכאות. על פי ההלכה היהודית הקדומה, מזונות ילדים מוטלים על אב המשפחה והוא זה שצריך לדאוג לשלמם. אלא שעם התפתחות הפסיקה בנושא המזונות, החל בית המשפט העליון, לבצע הבחנה בהטלת גובה המזונות, לפי המשמורת שנקבעה וכמובן בהתאם לטובת הילד.

עיקרון העל בדיני המשמורת – טובת הילד:

בבואה של הערכאה לבדוק את חזקת הילד, היא תפעל לפי עיקרון העל – טובת הילד, אשר גובר על טובת ההורה או רצונו. בהתחשב בגילו של הילד, תתחשב הערכאה גם ברצונו של הילד, תוך מתן חשיבות לפרטים הקטנים, גילו, בגרותו הנפשית והבנתו את המצב. עיקרון טובת הילד מהווה חלק ניכר וחשוב בקבלת החלטותיהן של ערכאות השיפוט בדיני המשפחה, וזאת בעיקר בשל השילוב של המעורבות המשפטית בדיני נפשות.

השאר תגובה

דילוג לתוכן