בניגוד למה שחושבים רבים, כדי להתגרש צריך להצטייד בסיבה לכך, או לחלופין בהסכמתו של בן הזוג. לכן,
בהיעדר הסכמה לגירושין, יש להגיש תביעת גירושין. במסגרת תביעת גירושין, יש להוכיח עילת גירושין בהתאם לעילות המוכרות בדין העברי- דתי. מהן אותן עילות? על כך, במאמר שלהלן.
כיצד מתנהל הליך גירושין?
בישראל אופן הגירושין נגזר מהדין האישי – דתי שחל על בני הזוג. במידה ומדובר בבני זוג יהודים, יהיה עליהם להינשא ולהתגרש בהתאם לדין האישי – דתי שחל עליהם. דהיינו, את תביעת הגירושין במקרים כאלו, יהיה עליהם להגיש לבית הדין הרבני. לחלופין, במידה ומדובר בבני זוג מוסלמים, אזרחי ישראל, יהיה עליהם להגיש תביעת גירושין לבית הדין "השרעי" שהוא הגורם המוסמך לדון בענייני נישואין וגירושין בקרב בני הדת המוסלמית בישראל.
למעשה, הליך גירושין הינו הליך משפטי לכל דבר (ונתמקד מעתה בהליכי גירושין בין יהודים). יש להגיש תביעה לבית הדין הרבני, לשאת בתשלום אגרה, לצרף אסמכתאות, ובהמשך הדרך- בשלב ניהול הליך הגירושין, יהיה צורך להוכיח את סיבת הגירושין (זאת בין אם באמצעות עדים או שאר אסמכתאות בכתב). בסופו של הליך הגירושין ייקבע, האם הוכחה עילת גירושין. אם כך אירע, יינתן פסק דין שבמסגרתו יחויב הבעל לתת לאישה גט. אגב, נציין, כי דיונים בפני בית הדין הרבני מתנהלים בפני שלושה דיינים.
איך מתגרשים בהסכמה?
בטרם נסקור את עילות הגירושין המוכרות בדין העברי, נציין, כי האפשרות הראשונה והקלה ביותר להתגרש בבית הדין הרבני, היא פשוט לעשות זאת בהסכמה. במידה וקיימת הסכמה בין בני הזוג, אזי כל שנותר הוא להגיש תביעת גירושין מוסכמת, לשאת באגרה בסך 250 ₪ ולהמתין לדיון שייקבע – במסגרתו יינתן פסק הדין לגירושין.
מהן עילות הגירושין המוכרות?
הדין הדתי – עברי כולל מספר עילות גירושין, שבהתקיימותן, יורה בית הדין הרבני על גירושין. להלן סקירה של עיקר עילות הגירושין:
בעיות פוריות: אי מסוגלותו של הבעל או של האישה להוליד ילדים, יכולה להקים עילת גירושין.
התנהגות מחפירה: התנהגות לא מכובדת של בני הזוג איש כלפי רעהו עשויה להביא לעילת גירושין. בין היתר, התנהגות מחפירה יכולה לכלול: השפלת בן הזוג בפרהסיה, התנהגות אלימה של הבעל כלפי האישה, התנהגות לא ראויה של האישה כלפי בני משפחת הבעל ועוד.
מום חיצוני: בהתאם להלכה היהודית, מום גופני (לא מום שניתן לראות באופן גלוי על גוף האדם) שהוסתר מבן הזוג או בת הזוג, יכול להקים עילת גירושין.
אישה שזנתה: אישה שזנתה היא אשת איש שקיימה יחסי מין עם גבר אחר בתקופה בה הייתה נשואה. כלומר- "בגידה". התנהגות זו מחייבת את הבעל לתת גט לאשתו ולמעשה "לגרש אותה". אישה שזנתה נחשבת לפי ההלכה, לאישה שלא תהיה זכאית גם לכתובתה. במידה וייוולדו לה ילדים בשל קיום יחסי מין עם גבר אחר בתקופת הנישואין, ילדיה ייחשבו בתור "ממזרים" (אסורים בחיתון ועוד מגוון איסורים שחלים על "ממזרים").
מעשה כיעור: מעשה כיעור אינו בגידה של צד אחד, אך הוא מעשה שאינו ראוי, שהאישה מבצעת כלפי הבעל. למשל, אישה שמסתובבת לבדה עם גבר אחר, ניתן לראות בה כמבצעת מעשה כיעור. התנהגות זו גם מקימה עילת גירושין. בניגוד לבגידה שהיא מעשה "זנות" לפי ההלכה, במקרים של מעשה כיעור, הבעל יכול לסלוח לאשתו, ולא מחויב לפי ההלכה לגרש את אשתו.
אי סיפוק מיני: סירוב לקיים יחסי אישות מהווה עילת גירושין, שכן ההלכה גורסת כי "כסותה ואונתה לא תגרע". דהיינו, זו מצווה על פי הדין הדתי לקיים יחסי אישות, ועל בני הזוג לספק איש את רעהו מבחינה זו. מה גם, שקיום יחסי מין אמור להביא לקיום מצווה נוספת וחשובה, והיא "פרו ורבו". כלומר, "הולדת ילדים" היא דבר מבורך על פי הדין האישי, עניין שיש לעודדו.
איך מתגרשים זוגות בני דתות שונות?
במקרים כאלו, הנישואין של בני הזוג לא תקפים, שהרי נישואין וגירושין נגזרים מהדין האישי שחל על בני הזוג. כך שאם לדוגמא, מדובר בבני זוג בני דתות שונות, שנישאו במדינה זרה ועתה הם מבקשים להיפרד, יהיה עליהם להגיש תביעה להתרת נישואין בבית המשפט לענייני משפחה.
לסיכום:
עילות גירושין, כפי שפורטו במאמר, מצריכות הבנה וידע רב בדין הדתי- עברי ובכלל ידע משפטי נרחב, אותו אפשר לקבל רק באמצעות ייעוץ מעורך דין מנוסה בתחום דיני המשפחה. לכן, אם החלטתם להתגרש, הדבר המומלץ ביותר הוא להיעזר בשירותיו של עורך דין.