נישואים אזרחיים

נישואים אזרחיים

במדינת ישראל, נישואים וגירושין, אשר מסווגים כענייני מעמד אישי, נמצאים בסמכותם הבלעדית של בתי הדין הרבניים. זהו הדין, מכוח חוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואים וגירושין), תשי"ג–1953 (להלן: "חוק בתי דין רבניים"). זוגות אשר בוחרים שלא להינשא כדת משה וישראל, או זוגות שאינם יכולים לעשות זאת (זוגות מעורבים מבחינת דת, זוגות חד מיניים וזוגות שקיים איסור נישואים עליהם, לפי דין תורה), יכולים לעשות זאת בדרך עוקפת. אומנם לא ניתן לבצע דרך זו בארץ, אך ניתן לעשותה בחו"ל. כלומר, בני זוג יכולים להינשא בחו"ל ולאחר מכן, להירשם כנשואים בארץ. אלו הם נישואים אזרחיים, שעליהם נרחיב במאמר שלהלן. בנוסף, נסקור: כיצד נערכים נישואים אזרחיים וכיצד ניתן "להתגרש" לאחר מכן.

מאמר זה מובא לנוחיותכם/ן, קוראים/ות יקרים/ות ואין לראותו כתחליף לייעוץ על ידי עורך דין העוסק בענייני משפחה.

נישואים אזרחיים:

כאמור, נישואים אזרחיים הינם שיטת נישואים עוקפת דת, במדינה שבה הנישואים כפופים לדין דתי ומחייבים את אישורם של מוסדות הרבנות. נישואים אזרחיים מאפשרים לבני הזוג להינשא, למרות האיסור הדתי, בדרך אזרחית חילונית, מה שיאפשר את רישומם כזוג נשוי ויאפשר לשניים לקיים חיים זוגיים מוכרים על ידי מוסדות המדינה, על שלל הזכאויות והחובות הטמונות בהכרת נישואים בין שניים.

אלו שיבחרו להינשא באופן אזרחי, יהיו אלו שהרבנות תאסור על חתונתם. להלן מספר מקרים: כאשר מדובר בזוג אשר מעורב דתית, או למשל, כאשר אחד מבני הזוג יוגדר "ספק יהודי" (תופעה שמוכרת בעיקר בקרב עולים מברית המועצות לשעבר), כאשר מדובר בכהן וגרושה, במי שרשום כנשוי במוסדות הרבנות ועוד. אפשרות נוספת היא, כאשר בני הזוג נמנעים מפנייה למוסדות דת, בשל סיבות אידאולוגיות. הדבר יתבטא בהימנעותם להינשא בפיקוח מוסד הרבנות.

נישואים אזרחיים – דרך ביצוע:

היות ומדינת ישראל מכירה אך ורק בנישואים תחת פיקוח מוסדות דת (כל עדה דתית על פי דינה והלכתה), לא ניתן להינשא בנישואים אזרחיים בישראל וזאת בשונה ממדינות רבות באירופה וארה"ב. לכן, זוגות המעוניינים להינשא בדרך זו, יפנו להינשא במדינות אשר מאפשרות נישואים אלו.

ניתן לפנות למדינות המאפשרות לחתן בני זוג שאינם מוגדרים אזרחים ו/או תושבים שלהן. חלק מהמדינות שבהן נהוג לבצע נישואים אזרחיים, הן: קנדה, פראג, קפריסין, ארה"ב ועוד. יש לציין כי כאשר מדובר בזוגות חד מיניים, רשימת האפשרויות מצטמצמת ולכן יש לבדוק אילו מדינות מכירות בנישואים של זוגות חד מיניים, על מנת לאפשר נישואים אזרחיים שם (קנדה למשל, מאפשרת נישואים חד מיניים ולאחרונה גם אוסטרליה). בפועל, בני הזוג יטוסו לאותה מדינה ויירשמו לנישואים. השניים יוכלו לבצע זאת ברישום טכני או להוסיף טקס. בסוף התהליך, יקבלו השניים תעודת נישואים רשמית מאותה מדינה. בהגיעם לארץ, בני הזוג יגישו את התעודה האמורה למשרד הפנים. האחרון, יחויב להכיר בתעודה ולרשום את שני הצדדים כנשואים. זאת, בשונה מהעבר, שבו נמנע משרד הפנים מלמלא את הפרטים הללו, עד אשר בית המשפט העליון קבע בפסיקה מכוננת, כי אין זו מסמכותו של פקיד משרד הפנים למנוע רישום ומכאן, שעליו מוטלת חובה לרשום כפי שמופיע בתעודת נישואים תקפה מחו"ל. כך נעשית עקיפה של הצביון הדתי, אם כי החוק עדיין אינו מאפשר נישואים כאלו בתוך הארץ. אגב, גם זוגות חד מיניים, רשאים להירשם כך כנשואים, במדינת ישראל.

חשוב להבהיר, כי התנאי הבסיסי לרישום נישואים בארץ, לאחר נישואים במדינה זרה, הוא כי המדינה הזרה אכן מכירה בנישואים עצמם.

"גירושין" במקרה של נישואים אזרחיים – התרת נישואים:

המונח גירושין הינו מונח דתי, אשר משמעותו היא פירוק קשר נישואים של שניים, כאשר נישואיהם נעשו על פי ההלכה והדת הרלוונטית. לכן, אין זה רלוונטי לדון בעניינו של זוג אשר נישא בנישואים אזרחיים, עקב חוסר יכולת להינשא בנישואים דתיים ומבקש להתגרש. במקרה כזה, על בני הזוג להגיש בקשה ל"התרת נישואים". בקשה זו תוגש לבית המשפט לענייני משפחה. בית המשפט לענייני משפחה יעביר את הבקשה לבית הדין הדתי לבחינת הבקשה, כדי שבית הדין הדתי יוכל לבחון האם יש צורך בהליך גירושין (במקרים שבהם יכירו בתי הדין בנישואים של השניים). במידה ובית הדין הדתי מצא כי אין לנישואים המוזכרים, תוקף דתי, הרי שאז תחזור הבקשה לבית המשפט לענייני משפחה, לקבלת החלטה. ברוב המקרים, יתירו בתי המשפט לענייני משפחה את התרת נישואיהם של בני הזוג, מכיוון שערך האוטונומיה של שני בני הזוג עומד לנגד עיני השופטים (בשונה מבתי הדין הדתיים, שבהם הערך העליון הינו שמירת הנישואים ושלום בית).

לעומת זאת, במידה ומדובר בבני זוג יהודים אשר מלכתחילה יכלו להינשא במדינת ישראל, הרי שאז, יהיה עליהם להתגרש במדינת ישראל לפי הדין העברי–דתי, כלומר – באמצעות הגשת תביעת גירושין.

לסיכום:

נישואים וגירושין במדינת ישראל כפופים לדין דתי–אישי. עם זאת, ישנה אפשרות להינשא בחוץ–לארץ ולאחר מכן להירשם פורמלית בארץ, כנשואים, דבר שיעניק בני הזוג מגוון זכויות, בדומה לבני זוג הנשואים על פי דתם. בעת מחשבה או רצון להינשא בדרך שאינה שגרתית, מומלץ לפנות לעורך דין לענייני משפחה, אשר יוכל להסביר לפרטי פרטים את ההליך ואת השוני המהותי בין כל דרך ודרך וזאת בהתאם לנסיבות המובאות לפניו.

השאר תגובה

דילוג לתוכן