דיני משפחה הינם דינים אשר נכללים בענף המשפט האזרחי, בעניינים הנוגעים לתא המשפחתי וכן ענייני הורות ומעמד אישי. להלן, חלק מהנושאים המוגדרים דיני משפחה: נישואין וגירושין על פי דת, נישואין אלטרנטיביים והתרתם (ידועים בציבור, תעודת זוגיות, נישואין בחו"ל, נישואי חד מיניים ועוד), נושאים הנוגעים לטרום נישואין (הסכם ממון והפרת הבטחת נישואין מתחום החוזים), שלום בית, הסדרת אלימות במשפחה, סיום קשר נישואין, חלוקת רכוש, משמורת ילדים, הסדרי ראייה), טובת הילד (אפוטרופוס, אימוץ, צו יציאה מהבית, תהליכי פונדקאות), צוואת וירושות (ירושה על פי דין, קיום צוואה, התנגדות לצוואה). לאור האמור לעיל, נראה כי תחום דיני המשפחה הינו ענף עשיר בתחומים ותתי תחומים, כאשר לכל תחום בפני עצמו, נדרשות מומחיות ומקצועיות, על מנת לצלוח בהליך המשפטי. ברור שעל מנת להצליח בהליך, יש להיוועץ עם עורך דין מומחה בתחום דיני המשפחה בכלל ובפרט בתחום שבו יש לכם עניין.
בשורות הבאות נעסוק במספר תחומים מתוך דיני המשפחה, שבהם ניתן דגשים והמלצות לבחירת עורך דין טוב ומומחה בנושא. מאמר זה הינו מאמר תוכן אשר נכתב עבורכם/ן. לכן, אין לראות בו כתחליף לייעוץ עם עורך דין מומחה בתחום דיני המשפחה.
הליך הנישואין:
הליך הנישואין בישראל מתרחש בהתאם לדת משה וישראל ונעשה בכפוף לרבנות הראשית בישראל, הפועלת על פי ההלכה היהודית. בני זוג, גם אם חילונים, אשר יבחרו להינשא שלא בדרכים אלטרנטיביות, יצטרכו לעבור דרך הרבנות ולבצע את הטקס ההלכתי לפיה, גם אם אין אמונה דתית בליבם. ההליך כולל פתיחת תיק ברבנות, שבה יעשה בירור שטחי הנוגע ליהדותם של השניים.
במקביל, קיימת אלטרנטיבה להליך נישואין דתי בבית הדין הרבני והיא נישואין אזרחיים. בהליך זה, יתחתנו בני הזוג במדינה שבה נישואין אזרחיים מוכרים ולאחר מכן ישובו לישראל עם תעודת נישואין חתומה. למעשה, בהליך זה, "פוטר" את עצמו הזוג, מניהול הליך ברבנות, על כל המשתמע מכך. היות והליך הנישואין שונה, בין אם הוא דתי או חילוני, כדאי לדעת ולבחון את כל האופציות העומדות בפניכם/ן, באמצעות ייעוץ עם עורך דין מומחה לדיני המשפחה.
הליך הגירושין:
בני זוג שנישאו על פי דת משה וישראל, כלומר, בנישואין דתיים, יערכו את הליך הגירושין גם דרך הרבנות. הליך הגירושין בישראל, יעשה בכפוף לסמכותו של בית הדין הרבני, זאת בהתאם לחוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין), התשי"ג–1953. בתי הדין הרבניים אינם ששים לקיים את הליך הגירושין, זאת בשל הערך העליון בהלכה, שהוא שמירה על שלום בית וקדושת הנישואין. מנגד, הליך גירושין אזרחיים לא יעשה בין כותלי בית הדין הרבני, בשל העובדה שבעיני בית הדין הרבני, הזוג אינו נשוי ונחשב ל"ספק נישואין".
הליך הגירושין טומן בחובו השלכות מורכבות על כל אחד מבני הזוג, היות ולא מדובר רק בגירושין עצמם, אלא גם בנושאים נלווים, כמו: מזונות ילדים, מזונות אישה ומשמורת. חשוב לדעת כיצד פועלת כל ערכאה ולהיכן עדיף ונכון לפנות וזאת כאמור בייעוץ עם עורך דין מומחה בתחום דיני המשפחה, הנישואין והגירושין.
מזונות ילדים:
מדובר בחובת תשלום המוטלת על האב במדינת ישראל וזאת מכוח הדין העברי–דתי. דמי מזונות, משולמים במטרה להבטיח את קיום חיי הילד במידה סבירה, המאפשרת התפתחות תקינה. עקרון המזונות נובע במקורו מהדין הדתי, לפיו קיימת ברוב המקרים חובה על האב לכלכל את ילדיו. עם השנים התפתח החיוב, במטרה להיות שוויוני יותר בין האם לאב ולכן שונה במעט מהדין הדתי. נושא מזונות ילדים הינו נושא נכרך להליך הגירושין ולכן, הערכאה אשר תדון בנושא המזונות, עשויה להיות בית המשפט לענייני משפחה או בית הדין הרבני, כאשר לשתי הערכאות יש סמכות מקבילה לעסוק בנושא.
סוף דבר:
דיני משפחה הינם תחום מורכב, זאת בשל מספר גורמים מצטברים: ערכאות מקבילות– בית הדין הרבני ובית המשפט לענייני משפחה, עיסוק בדיני נפשות ורגישות העיסוק, עירוב גורמי מעטפת (רווחה, סעד, מומחים ועוד) ועוד. לאור כך, קיימת חשיבות רבה לייעוץ עם עורך דין לענייני משפחה, החל מתחילת ההליך ואף לפניו, דהיינו, עוד בעת חשיבה על תחילת ההליך.
לכל אחד מהנושאים האמורים ישנן השלכות ארוכות טווח, המשפיעות על המשפחה כולה בעתיד, על אחת כמה וכמה כאשר ישנם ילדים בתמונה. לכן, מומלץ להתייעץ עם עורך דין מומחה בדיני המשפחה, בתחום שבו נדרש לכם הסעד. ההמלצה הטובה ביותר מאתנו עבורכם/ן, הינה – לבחור עורך דין שיהיה אתכם גלוי ואמיתי מתחילת ההליך ועד סופו והחשוב מכל – שלא יבטיח לכם/ן "הרים וגבעות" – דהיינו, תוצאות מובטחות במשפט.
המאמר נכתב בשיתוף משרד עורכי דין מרידור ימיני ושות'.
