פסקי דין רבניים

פסקי דין רבניים

במדינת ישראל, בשונה ממדינות דמוקרטיות נוספות בעולם, קיימים תחומים שבהם מערכת המשפט מושתתת על הדין העברי-דתי, שלעיתים נושא בחובו ערכים ואלמנטים אשר מתנגשים ואף סותרים את הערכים הליברליים והשוויוניים. בענייננו, התחום העיקרי שבו קיימת אותה התנגשות, הוא תחום דיני האישות, אשר במסגרתו, נערכת השפיטה מכוח הדין הדתי בישראל. לאור האמור וחשיבות הנושא, במאמר שלפניכם/ן נסביר מהו בית הדין הרבני וכן נסקור בקצרה את דרך הפסיקה על פי דין תורה.

מאמר זה מובא לנוחיותכם/ן, קוראים/ות יקרים/ות ואין לראותו כתחליף לייעוץ של עורך דין לענייני משפחה.

בית הדין הרבני:

בית הדין הרבני הינו ערכאה שיפוטית, שבה יידונו מי ששייכים לדת היהודית במדינת ישראל. סמכות בתי הדין הרבניים מוקנית בהתאם לחוק שיפוט בתי הדין הרבניים (נישואין וגירושין), התשי"ג-1953 (להלן: "חוק בתי הדין הרבניים"). חוק בתי הדין הרבניים, בעיקרו, מקנה סמכות בלעדית לבית הדין הרבניים, לחתן יהודים בישראל ולסיים קשר נישואין בין שני יהודים. בתי הדין הרבניים, הם בתי דין אזוריים ובישראל ישנם 12 בתי דין כאלו. מעל בתי הדין הרבניים האזוריים, ישנו בית הדין הרבני הגדול, שמהווה ערכאת ערעור.

מלבד הסמכות האמורה, ניתנת לבית הדין הרבני סמכות לדון בכל נושאי המעטפת לגירושין, לדוגמא: תביעת כתובה, חלוקת רכוש, משמורת ילדים והסדרי ראייה ועוד. עם זאת, לאור העובדה שניתנת סמכות לא רק בעניינים שבהם יש לבית הדין הרבני סמכות בלעדית, נוצר מצב שבו ישנן שתי ערכאות שיפוטיות שונות, בעלות סמכות לדון באותו תיק. הערכאה המקבילה הינה בית המשפט לענייני משפחה.

לכן, הדין הוא כי הערכאה שאליה תוגש תביעת הגירושין קודם, יחד עם תביעות למשמורת ילדים, מזונות ורכוש, תישמר לה הסמכות לדון בתביעה כאמור. הדבר מכונה "מרוץ הסמכויות", מכיוון שכל אחד מהצדדים, יעדיף להגיש את התיק בערכאה אשר מעניקה לו עליונות לאור פסיקותיה.

לרוב, נהוג לחשוב כי הגבר יפנה לבית הדין הרבני, לאור עליונותו על פי הדת וכי האישה תפנה לבית המשפט לענייני משפחה, לאור פסיקות ליברליות ושוויוניות, אך לא תמיד הדברים כך. ככלל, רצוי כי הפנייה תעשה בהתאם לנסיבות ובהתאם לייעוץ של עורך דין.

פסיקה על פי דין תורה:

כאמור, בית הדין הרבני הינו בעל הסמכות הבלעדית לנישואין וגירושין של יהודים וזאת מכוח חוק שיפוט בתי הדין הרבניים. בעת דיון, בית הדין הרבני יפסוק על פי ההלכה היהודית ולאורה, אם כי בכל מקרה ומקרה תהיינה התאמות על פי הדין החל בישראל, למרות שבמקרים מסוימים, יהיה ניתן להיתקל בפגיעה בערכי יסוד דמוקרטיים. המציאות מעידה שבמקרים רבים, בית המשפט העליון, ביושבו כבג"ץ, הורה על ביטול פסקי דין שניתנו בבית הדין הרבני, בשל הפרה של חובת הצדק ועקרונות יסוד (למשל – ביטול גט לבקשה של צד שלישי שלא מעורב, קיום דיון בהרכבים חסרים ועוד).

מאפייני השפיטה בבית הדין הרבני:

ראשית, יש להכיר בכך ששמירה על ערך הנישואין הינה ערך עליון על פי התורה ולכן בית הדין הרבני ינסה לשמר ככל שניתן את מוסד הנושאים, לפני פנייה להליך הסופי, שהוא פירוד בין השניים על ידי מתן גט וגירושין.

הכלי המרכזי לשימור נישואין בעת ערעור היחסים בין בני זוג, הינו הסכם שלום בית, שבו יערכו בני הזוג הסכם חוזי, אשר יקבל גם תוקף משפטי. בהסכם זה, תפורטנה דרכי ההתנהגות היומיומיים של השניים, במטרה לשפר את יחסיהם. זאת ועוד, לרוב – להסכם תוגדר תקופת ביניים, שבה יחויבו השניים לנסות להשכין שלום.

מלבד הסעיפים השגרתיים, יצורפו להסכם תנאים מגבילים, שכל מטרתם היא להבטיח את קיום ההסכם. לדוגמא: חובה להתגורר תחת אותה קורת גג במהלך ניסיון שלום הבית, הבטחה לכיבוד הדדי, ויתורים יומיומיים ומוסדרים לשם השגת שלום הבית ועוד. אגב, במידה ותקופת הביניים לא תצלח, אזי יוכלו בני הזוג לעבור להליך הגירושין וזאת במידה וקיימת עילת גירושין (כלומר – סיבה למתן גט על פי דין תורה, שרק לפיה יהיה ניתן לסיים יחסיהם של יהודים שנישאו. לדוגמא – בגידה, מעשה כיעור, מומים ומחלות, עקרות ואי קיום יחסי מין).

סיכום:

פסיקתו של בית הדין הרבני "יונקת" מכוח דין תורה. הדבר מצריך הכרה של העקרונות העומדים מאחורי פסיקותיהם של בתי הדין הרבניים, במסגרת ניהול הליך בפני בית הדין. לכן, מומלץ להיוועץ בעורך דין לענייני משפחה, אשר מכיר את ההבדלים בפסיקותיהם של בתי הדין הרבניים, לעומת בתי המשפט לענייני משפחה.

השאר תגובה

דילוג לתוכן