תביעת מזונות

תביעת מזונות

בדרך כלל, תביעת המזונות היא חלק אינטגראלי מהליך הגירושין, שבו נמצאים בני זוג. תביעת המזונות, יתכן שתתייחס הן לתביעת מזונות ילדים והן לתביעת מזונות אישה. כאמור, מדובר בשתי תביעות שונות, שמטרתן העיקרית היא כלכלית. בסופו של יום, זוגות רבים שמגיעים להחלטה על פירוק התא המשפחתי, למעשה מפרקים – לצד פירוק הזוגיות וההרמוניה המשפחתית – גם את התא הכלכלי. ללמדנו, כי נושא המזונות הינו אחד מהנושאים הרגישים ביותר בתיקי הגירושין, משום שלרוב מדובר בסכומי כסף לא קטנים, שבהם נושא בדרך כלל האב\בעל.

מכאן, נשאלת השאלה – האם מחלקים את דמי המזונות שווה בשווה? האם המזונות חלים גם על האמא, או שרק האב משלם מזונות? מה הם בעצם מזונות ועבור מי הם מיועדים? על השאלות הללו ועל נוספות, נשיב במאמר זה. כל זאת – לידיעתכם ונוחיותכם, הגולשים והגולשות, כדלקמן:

מה הם מזונות?

למעשה, מזונות הם שם כולל לתשלום כספי, שאותו משלם בדרך כלל אב המשפחה וזאת תחת הוראת בית המשפט. תשלום המזונות מוטל על אב המשפחה בשל הדין הדתי, שהוא הדין הקובע כיום, בענייני אישות, במדינת ישראל. כאמור, תביעת המזונות הינה חלק מהליך גירושין שאותו עובר זוג. לעיתים, הליך זה ארוך ומסורבל וטומן בחובו מלחמות קשות בין בני הזוג. תביעת המזונות יכולה להתפרש כתביעת מזונות ילדים וכתביעת מזונות אישה. על הבדלים אלו, נרחיב בהמשך.

הדין הקובע בתביעת מזונות:

ענייני נישואין וגירושין מתנהלים על פי דתם של בני הזוג. בארצנו, הדין באשר ליהודים, מנוהל על פי המשפט העברי ולכן הדין הדתי הוא הדין הקובע בנושא זה. כפי שצויין לעיל, תביעת המזונות הינה חלק מהליך הגירושין. הדן האישי החל על אב המשפחה, הוא הדין העברי ולפיו – אב יהודי חייב לשאת במלוא הצרכים ההכרחיים של ילדיו הקטינים עד הגיעם לגיל 15 וכן לדאוג לצרכיה של האישה בזמן הגירושין.

לאיזו ערכאה מגישים את תביעת המזונות:

כפי שציינו, הדין הקובע בכל הקשור לענייני נישואין וגירושין, הוא הדין העברי ומכאן, שהסמכות לעסוק בהליך הנישואין והגירושין, היא של בתי הדין הרבניים. למרות זאת, תביעה זו תוכל להתדיין גם בבתי הדין הרבניים וגם בבתי המשפט לענייני משפחה.

תביעת מזונות ילדים:

לרוב, מזונות הילדים מהווים סלע מחלוקת בהליך הגירושין בין בני הזוג. כאשר בני הזוג המתגרשים, מגיעים להסכמה בנושא, הם למעשה קובעים מהו הסכום שאותו מתחייב האב לשלם. סכום זה יהווה סכום כספי שמטרתו לדאוג למחייתם וצרכיהם של הילדים, עד שיגיעו לגיל 18. כאמור, סכום המזונות משתנה לפי גיל הילדים, אך המאמר לא יעסוק רק בתביעת מזונות ילדים, בשל העובדה כי מזונות ילדים הם "עולם ומלואו" ולא נוכל להגיע לעומקו של הנושא.

גם כאשר אין הסכמה בין בני הזוג על סכום מזונות הילדים, חובת האב להעביר סכום כספי עבור ילדיו היא מוחלטת ואינה מותנית בדבר, מכיוון שחובה זו נגזרת מהדין האישי החל על אב המשפחה. נעיר כי סוגיית מזונות ילדים הינה מורכבת ומסועפת.

מזונות ילדים – במשמורת משותפת – בעקבות פסיקת בית המשפט העליון:

כאשר לבני הזוג יש משמורת משותפת, הרי שבעקבות פסיקת בית המשפט העליון העקרונית שניתנה בשנת 2017, מעתה יחול שוויון בשווי המזונות שישולמו על ידי בני הזוג, במידה ולבני הזוג יש הכנסה זהה למדי. אך נעיר, כי נכון לכתיבת שורות אלו, השוויון במזונות חל רק על מזונות מדין צדקה, דהיינו – מזונות המשולמים מגיל 6 עד גיל 15.

תביעת מזונות אישה:

אישה נשואה על פי דת משה וישראל, זכאית לקבלת מזונות מבעלה, לאחר החלטתם להתגרש. גם במקרה כזה, בדומה למזונות ילדים, המזונות יהוו סכום כספי שאותו מחויב הבעל להעביר לאשתו. בשונה ממזונות ילדים, סכום כספי זה, נועד להבטיח לאישה את רמת החיים שאליה הורגלה בזמן הנישואין וכן לדאוג לרווחתה, בבחינת "עולה עמו ואינה יורדת". זהו הכלל העברי–דתי, הנוגע למזונות אישה. גובהם של מזונות אישה, נגזר על פי שלושה כללים: רמת החיים של הזוג במהלך הנישואין, הכנסותיו של הבעל וכן כושר השתכרותו לעתיד. כאמור, הדין העברי אומנם קובע את חובותיו של הגבר במשפחה, אך קובע גם את חובותיה של האישה כלפי בעלה ולכן, ישנם מקרים שבהם האישה לא תהיה זכאית לקבל את מזונותיה, כגון קלות דעת בפירוק הנישואין או בגידה. נעיר כי מזונות אישה משולמים עד למתן הגט, בלבד.

לסיום:

תביעת המזונות היא הליך שלעיתים נמשך זמן רב וכרוך בסרבול. כדי להכיר את הזכויות של מי מהצדדים, מומלץ להיוועץ בעורך דין מומחה בתחום דיני המשפחה בכלל ובעניין המזונות בפרט. ייעוץ זה יכול לתרום רבות להליך התביעה ולקבלת זכויותכם/ן.

השאר תגובה

דילוג לתוכן