בדיקת אבהות נועדה לפתור סיטואציות ייחודיות ולא שכיחות, אשר בהן קיים – בין היתר – ממד של חוסר ודאות לגבי זהות אביו של הילוד. למעשה, בדיקת אבהות היא בדיקה אשר מראש מעידה על הסתייגות של צד מסוים, מעצם אבהותו, על כל המשתמע מכך. בשאלה "מהי בדיקת אבהות" על נגזרותיה, נעסוק במאמר שלהלן. בין היתר, נסביר מהי בדיקת אבהות וכן נדון בהתנגשות שבין הזכויות בדבר ביצוע הבדיקה והשפעתה של בדיקת האבהות על בתי המשפט.
לפני שנתחיל, נעיר כי מאמר זה מובא לנוחיותכם/ן קוראים/ות יקרים/ות ואין לראותו כתחליף לייעוץ עם עורך דין לענייני משפחה.
מהי בדיקת אבהות?
למעשה, בדיקת אבהות הינה בדיקה גנטית, אשר מטרתה למצוא התאמה בין ילד מסוים לאביו, בצורה מדעית–ביולוגית. בין היתר, בדיקת אבהות היא בדיקתD.N.A , אשר מוכיחה קשר גנטי בדיוק של 99%.
בדיקת אבהות מתבצעת על ידי נטילת רקמות (כלומר – בדיקת דם) ולאחריה תתקבל תשובה אודות התאמה או אי התאמה גנטית בין האב לילדו או ילדתו. עוד נדגיש, כי בדיקת אבהות מוסדרת בחוק מידע גנטי, תשס"א–2000 (להלן: "החוק"). חוק זה נועד להסדיר את אופן ביצוע הבדיקה וכן את הזכות ולעיתים החובה – לבצע בדיקה זו.
זאת ועוד, בדיקת אבהות, או במילים אחרות – בדיקת רקמות, יכולה להיעשות לא רק לשם מציאת התאמת אבות (וזאת במרבית המקרים(, אלא גם לשם בירור אחים ובמקרים נדירים, אף לשם התאמת אם (במידה ואין תיעוד בדבר לידת הילד). נציין כי כאשר הבדיקה מתבצעת בקטין שטרם מלאו לו 16 שנים, אזי יש צורך בהסכמת האפוטרופוס ורק לאחר שניתן הסבר מקיף וכן בשים לב לכך שניתנת הסכמה בכתב.
ההתנגשות בן זכויות:
לכאורה, הקורא יכול להניח כי בדיקת אבהות, היא פשוט בדיקת רקמות שניתן לבצע, כאשר קיים ספק האם קטין הוא אכן בנו הביולוגי של האב. לכאורה, בכך ניתן היה לסיים את המאמר, אך הנחה לחוד ומציאות לחוד. נסביר:
כאשר עוסקים בדין הנוגע לבדיקת אבהות, עלינו לדון גם במספר זכויות, אשר מתנגשות, כאשר דנים בביצוע בדיקת אבהות. ראשית, בכל הנוגע לבדיקת אבהות, יש תמיד לבחון את טובת הילד, שהיא עקרון העל שלפיו מונחה בית המשפט לענייני משפחה. לפי עיקרון זה, יש לפעול בהתאם לטובתו האישית של הילד הספציפי. לכן, ככלל, הגישה הרווחת היא כי לקטין יש זכות לדעת מי הוא אביו הביולוגי. מנגד, תעמוד זכותו של האב לפרטיות, שהרי בדיקה זו, הינה פגיעה בפרטיותו של האב. עם זאת, החוק פותר דילמה זו על ידי חובת ביצוע – במידה ויינתן צו על ידי בית המשפט. מכאן, ששיקול הדעת עובר לסמכותו של בית המשפט, לדעת לאזן בין פרטיותו של האב לבין טובת הילד.
עוד סוגיה מהותית שנוגעת לבדיקות אבהות, אשר ייחודית בעיקר למדינת ישראל, היא תחולתה החוקית של ההלכה היהודית במשפט הישראלי. כמו כן, ההלכה העברית גורסת כי ככלל, עדיף לא לדעת את זהותו של האב וזאת במקרים שבהם קיים חשש ממזרות של הקטין. נסביר: ממזר הוא בן שנולד מיחסים אסורים (המקרה הקלאסי הוא ילד אשר נולד לאם נשואה – ולא מבעלה). בית הדין הרבני רשאי להורות על הבדיקה, אך לרוב, בגלל החשש, יימנע מביצוע בדיקה זו. בין אם יוסכם על מתן צו או לא, תושמע דעתו של "האב–לכאורה", בדבר רצונו או אי רצונו לביצוע הבדיקה, בפני הערכאה הדנה בתיק.
השפעת בדיקת אבהות על בתי משפט:
הדין הוא כי בדיקת אבהות קבילה בבית המשפט לענייני משפחה וזאת מכוח החוק. אך בדיקה שתבוצע לא על פי הדין הקבוע בחוק, לא תהיה קבילה. כלומר, אם פלוני יבצע בדיקה זו באופן דיסקרטי בחברה פרטית, אזי הוא לא יוכל להשתמש בדבר, כראייה בבית המשפט. זאת ועוד, ביצוע בדיקה זו, מבלי שבידי הנבדק יש צו תקין של בית המשפט, מהווה הפרה של הקודקס הפלילי של מדינת ישראל, שהוא חוק העונשין, התשל"ז–1977, ודינו עונש מאסר ו\או קנס.
סיכום:
כאמור, תכליתה של בדיקת אבהות, היא לאמוד מבחינה מדעית, קרבה גנטית בין שני אנשים או יותר. בשים לב להסבר שניתן במאמר, בדיקה זו היא בדיקה קבילה בבית המשפט, בעת הצורך. מעבר לכך, בכל הנוגע לבדיקות אבהות והשלכותיהן, מומלץ להיוועץ בעורך דין לענייני משפחה. האחרון יוכל להסביר על כל המשמעויות של ביצוע הבדיקה וכן אופן הפעולה, מכאן והלאה.
