רוב האנשים מבקשים לכתוב צוואה כדי להסדיר מה יעשה ברכושם וגם בגופם, ביום בו ינפחו את נשמתם. מכאן, שלצוואה יתרונות רבים ומועילים. ההמלצה של כל עורך דין העוסק בתחום דיני צוואות וירושות, היא לחתום על צוואה.
אך מהי צוואה? כיצד כותבים אותה? ומה חשוב לדעת עליה מבחינה משפטית? על כל אלו, במאמר שלהלן.
מהי צוואה?
מקור השם צוואה, הוא מלשון המילה "ציווי", דהיינו בצוואה אותה כותב אדם בחייו, הוא מצווה מה ייעשה ברכושו ביום לכתו מן העולם. במסגרת צוואה, יכול אדם לצוות כל אשר עולה על רוחו. הוא רשאי לקבוע כי רכוש מסוים (או כלל הרכוש) יועבר לילדיו או למכריו או אף לקבוע כי רכושו ייתרם לגוף מסוים או יימסר לישות מסוימת.
החוק המסדיר את אופן כתיבת הצוואה ואת הדין הרלוונטי לדיני צוואות וירושות, הוא חוק הירושה, תשכ"ה-1965 (להלן: "החוק"). בהתאמה, היות וצוואה היא עניינו האישי של אדם, קובע החוק בסעיף 28 כי צוואה היא עניין אישי בלבד והיא יכולה להיחתם רק ע"י המצווה, לא ע"י צד שלישי.
אילו סוגי צוואות יש?
סעיף 18 לחוק קובע, כי צוואה צריכה להיות או ערוכה בכתב, או בפני שני עדים או בפני רשות ציבורית, או בעל פה. עם זאת, יובהר כי עדיפה תמיד צוואה שנערכת כדין, בכתב יד. אך מנגד, כפי שיוסבר להלן, צוואה לא בהכרח חייבת להיערך בכתב:
צוואה בכתב: זו הצוואה הקלאסית. מדובר במסמך אותו כותב המצווה עוד בחייו, במסגרתו הוא מנמק כיצד יחולק רכושו ומה ייעשה בגופו עם מותו. על צוואה בכתב יש לציין תאריך ולחתום עליה.
צוואה בפני עדים: בדומה לצוואה בכתב, צוואה יכולה להיחתם בפני עדים. אך גם אז, על הצוואה להיחתם בכתב ולכלול את חתימת שני העדים לצוואה.
צוואה בעל פה: סעיף 23 לחוק קובע, כי במקרים שבהם אדם מצוי במצב בריאותי סופני וכאשר הוא סבור שהוא עתיד ללכת לעולמו בזמן קרוב מאוד, הוא רשאי לצוות בעל פה בפני שני עדים את צוואתו. על שני העדים לרשום בפתק את דברי המצווה באופן המשקף ביותר את רצונו ולפנות בהקדם לרשם הירושות ולדווח לו על תוכנה של הצוואה.
עם זאת, אם חלף חודש מאז הצוואה שניתנה בעל פה והמצווה טרם נפטר, אין שום תוקף לצוואה שניתנה בעל פה. יודגש שצוואה שנערכת בעל פה, צריכה להיערך בפני שני אנשים בגירים, לא בפני קטינים.
צוואה בפני רשות: סעיף 22 לחוק מאפשר למצווה לערוך צוואה בעל פה, בפני שופט או רשם של בית המשפט או רשם הירושות. צוואה כזו צריכה להיחתם לבסוף ע"י המצווה ולהיקרא על ידו ואישורה ע"י טריבונל שיפוטי כפי שהוזכר לעיל, מהווה ראיה לכאורה לאמיתות תוכנה.
חתמתי על צוואה – האם יש עוד פעולות שעליי לעשות?
סעיף 21 לחוק קובע כי מצווה אשר כתב צוואה, בין אם בכתב ובין אם בפני שני עדים (גם כן בכתב), יכול להפקיד את הצוואה בפני רשם הירושה. היתרון הגדול בהפקדת צוואה הוא, שכאשר מופקדת צוואה כזו, יהיה קשה לטעון שמדובר בצוואה מזויפת, שכן היא למעשה נשמרה כל הזמן ברשות ציבורית.
כמו כן, העובדה שמצווה הפקיד את צוואתו, לא פוגעת בכך שהוא רשאי בכל עת לקבל את הצוואה בחזרה ולשנותה. יודגש כי מצווה יכול לשנות תמיד את צוואתו. צוואה מאוחרת כגוברת על צוואה מוקדמת.
מה אפשר להוריש בצוואה?
סעיף 40 לחוק קובע, כי מצווה יכול להורות בצוואתו על חלוקה של עיזבונו, דהיינו רכושו והוא כאמור יכול להורות על חלוקה רק של חלק מרכושו. אך יובהר, כי אדם אינו יכול להוריש במסגרת צוואה דבר מה שלא שייך לו. בנוסף, צוואה יכולה להיערך ע"י אדם בגיר וכשיר, דהיינו אדם שהוא פסול דין/קטין, אינו יכול לערוך צוואה.
כיצד מתנגדים לצוואה?
לעיתים, צוואות משמשות כנושא למחלוקת נרחבת בין בני משפחה, חברים או מכרים. כמו כן, לעיתים ישנן נסיבות שמצדיקות בהחלט התנגדות לקיום צוואה, לדוגמא: כאשר צוואה נכתבה באיומים, או באונס, או חלילה כאשר בעת כתיבת הצוואה, הושפע המנוח ע"י צד שלישי מעורב או מעוניין, בצורה לא הוגנת.
במקרים כאלו, יש להגיש התנגדות לקיום הצוואה לרשם הירושות. על האחרון להעביר את הדיון בהתנגדות לבית המשפט לענייני משפחה, אשר יבחן האם יש ממש בהתנגדות. במידה וההתנגדות התקבלה, הצוואה תבוטל ותחולק ירושת המנוח על פי דין.
