לצערנו, התופעה של האלימות במשפחה היא אינה תופעה זניחה, אלא תופעה שכיחה. במהלך חצי השנה האחרונה, נרצחו 16 נשים על ידי בני זוגן. אך אלימות במשפחה אינה מתבססת רק על סיטואציות של אלימות בין בעל לאישה, אלא גם כוללת אלימות נפשית, רגשית וכלכלית ולא רק בין בני זוג, אלא בין הורים וילדים, אחים ואחיות והדוגמאות עוד רבות ומצערות.
ככלל, אלימות במשפחה נעשית מתוך הצורך לשלוט ביחסים בין בני משפחה, אך מקורה בתפיסת עולם מעוותת, של האדם הנוקט באלימות זו. אי לכך, במאמר נתמקד באלימות במשפחה. בין היתר נסביר מהי אלימות במשפחה וכן מהן האפשרויות העומדות בפני בן או בת משפחה הסובלים הסובלת מאלימות על ידי בן משפחה. כל זאת לנוחיותכם/ן, גולשים וגולשות יקרים/ות:
אלימות במשפחה – הגדרה להלכה ולמעשה:
ככלל, קיימים סוגים רבים של אלימות ובראשם האלימות הפיזית. דהיינו, אלימות פיזית היא אלימות שבאה לידי ביטוי בהפעלת כוח על אדם אחר. לדוגמא – דחיפה, סטירה, חניקה, יריקה ועוד. בנוסף, הפעלת כוח באמצעות שימוש בחפצים, נכללת גם היא באלימות פיזית. לדוגמא – זריקת חפץ, שימוש בנשק חם או קר ועוד. אלימות פיזית לא חייבת להיות רק אלימות כפי שתיארנו, אלא יכולה גם להיות אלימות מינית. אלימות נוספת שאומנם לא מוגדרת כאלימות פיזית, אך בוודאי מוגדרת כאלימות אסורה, היא איומים. גם איומים כלפי אדם אחר, הנוגעים לפגיעה בשגרת חייו, פרנסתו, רכושו או גופו, הם אלימות לכל דבר ועניין. אלימות פיזית, לרבות אלימות מינית, היא פסולה ואסורה גם מבחינה חוקית. כלומר, מעשי האלימות הפיזית והמינית הן עבירות פליליות אשר קבועות בחוק העונשין, תשל"ז-1977.
עד כה עסקנו בסוג אחד של אלימות והוא האלימות הפיזית. אך סוג אחר של אלימות, בא לידי ביטוי באלימות מילולית. אלימות מילולית כוללת גם אלימות נפשית. כל אלו באים לידי ביטוי בהשפלות, קללות, העברת ביקורת מתמדת ושליטה על אורח חיי בן המשפחה, בין אם מבחינת יחס משפיל ובין אם בהשפלה מילולית נמשכת ותכופה למשך תקופה ארוכה. אלימות מילולית אינה בהכרח מוגדרת בתור עבירה פלילית, אך היא התנהגות לא מוסרית ופסולה ולעיתים, התרופה בגינה היא תרופה אזרחית, כמו לדוגמא – באמצעות תביעה משפטית – נזיקית, או הוצאת צווי הרחקה נגד האדם הנוהג באלימות.
סוג אלימות נוסף, הוא האלימות הכלכלית. אלימות כלכלית היא מונח חדש יחסית, שבעבר לא היה מוכר, אך בוודאי היה קיים. אלימות כלכלית היא אלימות שבאה לידי ביטוי בשליטה על כל ההכנסות וההוצאות, הקצבת כספים לבן המשפחה ודרישת דיווח על כל ההוצאות. מדובר במעין "טרור מחשבתי", שנועד להקטין ולהשפיל את האדם הסובל מכך.
נעיר כי ברוב המקרים, האלימות הפיזית לא צצה כ"ברק ביום בהיר" ויש לכך תסמינים מקדימים של אלימות נפשית או אף כלכלית. בנוסף, ישנן סוגי התנהגויות העלולות להצביע על מה שעלול להתרחש, כמו: רכושנות, בידוד בן המשפחה מהסביבה הקרובה, קנאות מוגזמת, הפניית אצבע מאשימה כלפי בן המשפחה ולצערנו, הדוגמאות עוד רבות.
דרכי התמודדות עם אלימות במשפחה:
ברגע שאחד מסוגי האלימות חל, יש לדעת כיצד לפעול. ככלל, מי שסובל מאלימות במשפחה ובמיוחד נשים שסובלות מאלימות מצד הבעל, מעדיפות "לספוג" את התקפי הזעם ואת ההתנהגויות המאפיינות אלימות מכל סוג. אך "לספוג" התנהגות אלימה, היא דבר שגוי, משום שיש דרכים לפעול ולמגר אלימות במשפחה, בין אם בדרכים פליליות ובין אם בדרכים אזרחיות.
לדוגמא – מי שסובל מאלימות במשפחה, יכול לפנות למשטרה, במיוחד כאשר מדובר באלימות פיזית. בין היתר, מי שסובל מאלימות במשפחה, יכול גם לפנות לבית המשפט בבקשה למתן צו הרחקה, שיהיה אומנם זמני, אך בהחלט יוכל להרחיק לתקופה, את האדם הנוהג באלימות. בנוסף, אלימות נפשית מכל סוג וכן אלימות כלכלית, יכולות להוות עילה לתביעה נזיקית ולשם כך כדאי להיעזר בעורך דין בעל ניסיון בתחום.
לסיכום
המודעות לסוגי האלימות עלתה ולכן יש לשים לב לכל הסממנים המקדימים, שאותם פירטנו במאמר זה. לדעתנו, ברגע שאותם תסמינים מתרחשים, יש לפעול באחת הדרכים שפירטנו. מעבר לכך, אם סבלתם מאלימות פיזית או מינית או כל סוג של אלימות כפי שפירטנו במאמר זה, כדאי מאוד להיוועץ עם עורך דין מומחה בתחום, בין אם מדובר בעורך דין משפחה ובין אם מדובר בעורך דין פלילי. בהתאם לדרך הראויה לפעולה, התמודדות עם אלימות, מצריכה סיוע חיצוני. לכן, אל תהססו לבקש את הסיוע הזה.
