חוק ברית הזוגיות לחסרי דת, תש"ע-2010 (להלן: "חוק ברית הזוגיות"), לכאורה היה אמור לשנות את המציאות החוקית בישראל, בכל הנוגע לענייני נישואין וגירושין. עם זאת, לאחר מספר תהפוכות הוא צומצם משמעותית, כך שהוא מעניק מענה רק לאחוז קטן מאוד מאזרחי מדינת ישראל, דהיינו: לאזרחים חסרי דת. כלומר: לא יהודים, לא מוסלמים לא נוצרים ולא דרוזים אזרחי מדינת ישראל.
עם זאת, בחוק ברית הזוגיות ישנם מספר היבטים מעניינים שלדעתנו כדאי להכיר ועליהם נעמוד במאמר שלהלן:
מהו חוק ברית הזוגיות?
בהתאם לחוק ברית הזוגיות, "ברית זוגיות" מוגדרת כדלקמן: "הסכם בין בני זוג לחיות יחד ולקיים חיי משפחה ומשק בית משותף". כלומר, בהתאם לחוק ברית הזוגיות, בני זוג יכולים לחיות יחדיו ולקיים חיים משותפים בדומה לזוגות נשואים, מבלי לנקוט במונח "נישואין". למעשה, חוק ברית הזוגיות נועד לעקוף את המונח "נישואין וגירושין", שכן מונח זה הוא מונח דתי. מכאן, זהו למעשה אחד החידושים המעניינים שבחוק ברית הזוגיות, כלומר: עקיפת הדין הדתי-אישי, אשר מכוחו ניתן להינשא במדינת ישראל.
למרות החידוש המהותי שבו, חוק ברית הזוגיות חל כאמור רק על חסרי דת, כלומר, אנשים שאינם מוגדרים כשייכים לדת מסוימת, מבין הדתות המוכרות במדינת ישראל. עוד נעיר שבתחילת הדרך, כאשר החל המחוקק להכין את החוק (הכנת החוק כללה דיון בוועדות הכנסת ובמליאה), המטרה הייתה שלראשונה יחוקק חוק שיאפשר לכל אזרחי ישראל לבוא בברית זוגיות (ללא הבדלי דת, גזע ומין). אך בסופו של דבר, מטעמים פוליטיים החוק צומצם, כך שכיום אינו רלוונטי לרוב אזרחי ישראל.
החוק מאפשר לזוגות חסרי דת לקיים רישום זוגיות פורמאלי, שכן אותם בני זוג אינם יכולים להינשא במדינת ישראל בשל אכיפת הדין הדתי על ענייני נישואין וגירושין. החוק מורה על כינון מוסד של "רשמי ברית זוגיות", כלומר, רשמים (שלמעשה מקיימים תפקיד שיפוטי) שתפקידם לערוך ולפקח על מרשם בני הזוג הנרשמים כבאים בברית הזוגיות. הערכאה הרלוונטית המוסמכת בלעדית לשפוט בהתאם לחוק ברית הזוגיות, היא בית המשפט לענייני משפחה.
כיצד נרשמים בתור בני זוג הבאים "בברית הזוגיות"?
בהתאם לסעיף 2 לחוק ברית הזוגיות, אזרחים ישראלים חסרי דת רשאים להירשם כבאים בברית הזוגיות. כמו כן, הם רשאים לערוך טקס מיוחד לשם כך, אשר נערך בפניו של רשם ברית הזוגיות. בהתאם לחוק ברית הזוגיות, רישום בני זוג ייעשה רק אם שני בני הזוג עברו את גיל 18. בנוסף, לצורך רישום במרשם ברית הזוגיות, על המבקשים (בני הזוג) להיות תושבים ישראלים.
יתר על כן, דרישה מהותית ועיקרית בהתאם לחוק ברית הזוגיות היא, שבני הזוג יהיו רשומים במשרד הפנים בתור אזרחים חסרי דת. נציין כי במרשם ברית הזוגיות לא ייערך רישום של בני זוג שהם קרובי משפחה מדרגה ראשונה (כלומר: ילדים, הורים ואחים) וכן לא יתאפשר רישום של בני זוג שנשואים לאדם אחר על פי הדין הדתי.
כיצד מגישים בקשה לרישום במרשם ברית הזוגיות?
כדי להירשם במרשם ברית הזוגיות וכדי לערוך טקס כאמור לעיל, יש להגיש בקשה בכתב לרשם הזוגיות. על הבקשה גם לכלול תצהיר של בני הזוג. רשם ברית הזוגיות יבחן את טיב הבקשה וכן האם התנאים לרישום אכן מתקיימים.
לרשם ברית הזוגיות יש סמכות לערוך בדיקה, על מנת לבחון האם אחד מבני הזוג נשוי על פי דין דתי מוכר במדינת ישראל ובכלל זה את השתייכות אחד מבני הזוג לדת מסוימת מבין הדתות המוכרות במדינת ישראל. לשם כך, רשם ברית הזוגיות רשאי לבקש מבית דין דתי רלוונטי למסור לו חוות דעת בנושא. נעיר שבמידה ורשם ברית הזוגיות מבקש לערוך בדיקה בכל הנוגע להשתייכות דתית, עליו לעדכן את בני הזוג.
במידה ובני זוג הגישו בקשה להירשם כבני זוג הבאים בברית הזוגיות, אזי על רשם ברית הזוגיות להורות על פרסום הבקשה. כלומר, לצדדים שלישיים יש זכות להביע התנגדות בכתב לרישום בני זוג מסוימים במרשם ברית הזוגיות. את ההתנגדות של צד שלישי יש להגיש בתוך 30 ימים. לבני הזוג שמורה הזכות להשיב להתנגדות.
איך נמחקים ממרשם ברית הזוגיות?
בני זוג אשר רשומים ככאלו שבאו בברית הזוגיות, יכולים לבקש למחוק את שמם מהמרשם (במקרים של פרידה, למשל) וזאת באמצעות בקשה בכתב בנדון. לאחר הגשת הבקשה, בני הזוג יוזמנו לדיון בפני רשם ברית הזוגיות. במסגרת הדיון בפניו, יהיה עליהם להצהיר כי הם מעוניינים להימחק מהמרשם. במידה והרשם ימצא כי הבקשה הוגשה מרצון ובני הזוג מבינים את השלכותיה, אזי הוא יורה על מחיקתם מהמרשם. כך קובע הדין בהתאם לסעיף 10 לחוק ברית הזוגיות.
במידה ונתקלתם בקשיים ביישום חוק ברית הזוגיות, מומלץ לפנות לעורך דין משפחה בעל ניסיון ובקיאות בתחום.