גישור משפחתי – מה המשמעות? ומה חשוב לדעת?

אתם רוצים להתגרש, אך אתם יודעים שגירושין הם עסק יקר וארוך, ואתם די חוששים מניהול הליך משפטי מורכב. אתם דווקא מעדיפים להתגרש ביעילות ובהסכמה ובכך לפתוח דף חדש בחייכם. כיצד תוכלו לעשות זאת? התשובה פשוטה: באמצעות גישור. מכאן, במאמר זה נסביר על הליך הגירושין בישראל, על הסכם שלום בית ועל בקשה ליישוב סכסוך.

מאמר זה מובא לנוחיותכם/ן, קוראים/ות יקרים/ות ואין לראותו כתחליף לייעוץ עם עורך דין לענייני משפחה.

גישור – רקע כללי:

גישור הינו הליך מקביל להתדיינות משפטית ומטרתו להביא להסכמות בין הצדדים הניצים, לפני פנייה לערכאות משפטיות ו/או במהלך הליך משפטי, במטרה לייעלו ולעיתים גם לסיימו. מדובר בהליך שהחל לתפוס תאוצה אט אט, במיוחד בהליכים אזרחיים. לגישור ישנם מספר עקרונות מפתח: בין הצדדים צריכה להיות מחלוקת/מחלוקות, חייב להיות לצדדים רצון חופשי ואמיתי להגיע לפתרון הבעיה (בהליכים שאינם מחייבים גישור – כמו בענייני משפחה). כאשר מדובר בגישור בענייני משפחה, קיימת התייחסות ייחודית וייעודית, בשל הקשר הרגשי וההשלכות של כל החלטה, שכן במרבית המקרים, הקשר בין הצדדים אינו מסתיים לאחר ההליך המשפטי (למשל: בגירושין, אם לשניים יש ילדים משותפים, הם צריכים להמשיך ביחסיהם).

הליכי גישור בגירושין:

הליך הגירושין בישראל הוא הליך המושפע מהדין הדתי, משום שהדין האישי בישראל כפוף לבתי הדין הדתיים. לגבי יהודים, בית הדין הרבני. את סמכותו שואב בית הדין הרבני מחוק שיפוט בתי הדין הרבניים (נישואין וגירושין), התשי"ג–1953. על פי החוק, לבית הדין הרבני מוקנית הסמכות לעסוק בענייני נישואין וגירושין וכן בעניינים הקשורים מטבעם להליך המרכזי, לרבות: מזונות ילדים, משמורת, חלוקת רכוש וכו'. חשוב לציין כי בית הדין הרבני מקבל את החלטותיו בהתאם להלכה היהודית. לפיכך, הוא רואה בגירושין מוצא אחרון, משום שהנישואין ביהדות הינם ערך עליון שיש לשמרו.

לכן, במידה ולא קיימת עילת גירושין מובהקת המחייבת גירושין של השניים, בית הדין הרבני ינסה לגשר בין השניים, בעזרת הליך גישור ייחודי לבית הדין הרבני, הנקרא הליך שלום בית (נרחיב על כך בהמשך). במידה והליך הגישור לא יצלח, ימשיכו בני הזוג בחיפושיהם אחר עילת הגירושין, שהיא הסיבה שבגינה מאפשרת הדת היהודית את סיום קשר הנישואין. לאחר מכן יעברו השניים לשלב מתן הגט, שבו ימסור הגבר לאשה את גט הגירושין (קיים טקס של ממש). לאחר מכן יונפק פסק דין הצהרתי, שמטרתו ליידע את כלל המוסדות בנוגע לסטטוס החיים החדש של בני הזוג.

הסכם שלום בית:

הליך הגישור ייחודי לבית הדין הרבני והוא תואם את ההלכה היהודית ואת דרישתה לשמור ולשמר את ערך הנישואין, על ידי הליך שלום בית. מדובר בהליך אשר ייעשה כאשר אין עילה מובהקת לגירושין, בהתאם לדת היהודית. תביעת שלום בית הינה בקשה של אחד מבני הזוג, לעצור את הליך הגירושין המתנהל, בעזרת בקשה לשקם את הנישואין, בתקופת ביניים שתוגדר, שבה ינסו השניים להתנהל לפי הסכם המסדיר את הפערים ביניהם. בפועל, ההסכם ייעשה על ידי הגדרת הפערים בין בני הזוג, ניסוחם בחוזה והסכמה על פתרונות לשביעות רצונם של בני הזוג.

בקשה ליישוב סכסוך:

כיום, בני זוג שהסתכסכו בנושאים כמו נישואין וגירושין, ענייני ממון ומזונות קטינים, לפני שיפנו לערכאות המשפטיות (שהן בית הדין הרבני ובית המשפט לענייני משפחה), עליהם להגיש תחילה בקשה ליישוב סכסוך. חובה זו נובעת מהחוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה (הוראת שעה), תשע"ה–2014 (להלן: "חוק הסדר התדיינויות"). עם הגשת הבקשה, ישנה תקופה של עיכוב הליכים, בכל הנוגע לתביעות העיקריות. המטרה: להימנע מהליכים משפטיים וליישב את הסכסוך בדרך הגישור והפשרה. בפועל, עם הגשת הבקשה, בני הזוג יזומנו לפגישות עם מגשר מוסמך, לעיתים יחד ולעיתים כל אחד לחוד, במטרה להגיע להסכמות ולהסכם כולל. במידה וההליך יכשל, אזי יהיה ניתן להגיש תביעה לערכאה המשפטית בנושא הסכסוך.

לסיכום:

היות ויש תביעות רבות מאוד בכל הנוגע לגירושין של בני זוג, לעיתים בשל מחלוקות ברות תיקון, ישנם הליכי גישור שנועדו לנסות ולהסדיר את יחסיהם של השניים, או לכל הפחות להימנע מוויכוחים קשים ו"מריחת" ההליך המשפטי. חשוב לציין כי בשונה מבעבר, במצבים מסוימים החוק כיום מחייב הליכי גישור. אי לכך, תחילה מומלץ להתייעץ עם עורך דין לענייני משפחה, אשר יוכל לסייע ולכוון את הפונה, בהתאם לנסיבותיו.